העמוד יעלה בקרוב

מילון מונחים

אבחון עיסוקים – מיפוי העיסוקים ואפיוניהם במסגרת מודל מאפייני עיסוק כדי לבנות לפיהם את הפרופילים האופייניים.

מיפוי העיסוקים ואפיוניהם במסגרת מודל מאפייני עיסוק כדי לבנות לפיהם את הפרופילים האופייניים.

אבטלה סמויה – מצב שבו הקצאתם של גורמי הייצור בארגון (או בין ענפי הייצור השונים) אינה יעילה וכרוכה בבזבוז.

אבטלה סמויה היא אבטלה בלתי-מוצהרת, שבה במקום עבודה כלשהו מועסק מספר אנשים גדול במידה ניכרת מזה הנדרש לביצוע המשימות במקום העבודה. כתוצאה מכך, חלק מהעובדים רשומים כעובדים ומקבלים את שכרם, אך עבודתם מיותרת. אבטלה סמויה אופיינית למקומות תעסוקה שבהם אין המקום נדרש להכנסות או רווחים ובכך מתאפשרת תעסוקת-יתר כזו. 

אובליגו – סך מערך ההתחייבויות והנכסים של העסק מול הבנק. בהתחייבויות ניתן לכלול, בין היתר, התחייבויות באשראי, הלוואות, ערבויות ומסגרות אשראי, בצד הנכסים ניתן למנות יתרות עובר ושב, תיק ניירות, חסכונות, פקדונות ועוד.

אובליגו (בלטינית "Obligo" פירושו התחייבות, כבילה) סיכום כל הסכומים שעסק או לקוח התחייב להחזיר לבנק כולל מסגרות אשראי, הלוואות בכרטיס אשראי, הלוואות נוספות ושעבודים מכל סוג שהם. האובליגו מהווה מדד לבחינת מצב העסק או הלקוח כדי שלא ייווצר מצב בו התחייבויותיו יהיו גדולות בהרבה ממה שהוא יוכל להחזיר בעתיד.

אסטרטגיית אוקיינוס כחול – אסטרטגיה שיווקית המבוססת על הפניית המאמץ השיווקי ליצירת שווקים חדשים ללא מתחרים, במקום בשווקים התחרותיים. יצירתם של שווקים חדשים אלה הופכת את התחרות ללא רלוונטית, באמצעות "חדשנות ערך" (Value Innovation) עבור הצרכן – ועבור החברה.

אסטרטגיית אוקיינוס כחול היא אסטרטגיה עסקית להתמודדות בשוק תחרותי. הוגי הגישה הם וו. צ'אן קים (W. Chan Kim) ורנה מאובורן (Renée Mauborgne), שהציגו אותה לראשונה בספרם "אסטרטגיית אוקיינוס כחול" בשנת 2004. הספר הפך רב מכר ותורגם ל-41 שפות.

אורך חיי מוצר – אורך חיי מוצר נמדד במונחי תקופות זמן. חמשת השלבים המאפיינים את אורך חיי המוצר : מחקר ופיתוח – שלב מקדמי המתמקד בגוף המוצר עצמו בהתאמה הפוטנציאלית של המוצר או בשווקי היעד המתוכננים. עיצוב תכונות המוצר. אפיון תצורת המוצר. ההצגה – החדירה לשוק. צמיחה – מוצר נקלט בשוק. בגרות – לפעמיים נקרא רוויה. דעיכה – סיום אורך חיי המוצר. הפרמטרים המשתנים בחיי המוצר הנם : מחיר ורווחיות.

אורך חיי מוצר נמדד במונחי תקופות זמן. חמשת השלבים המאפיינים את אורך חיי המוצר : מחקר ופיתוח – שלב מקדמי המתמקד בגוף המוצר עצמו בהתאמה הפוטנציאלית של המוצר או בשווקי היעד המתוכננים. עיצוב תכונות המוצר. אפיון תצורת המוצר. ההצגה – החדירה לשוק. צמיחה – מוצר נקלט בשוק. בגרות – לפעמיים נקרא רוויה. דעיכה – סיום אורך חיי המוצר. הפרמטרים המשתנים בחיי המוצר הנם : מחיר ורווחיות.

מדידת אינטליגנציה רגשית  – ויסות רגשות באופן המשפר את אורח החיים. האינטליגנציה הרגשית כוללת בתוכה חמישה תחומים עיקריים של מיומנות האנטליגנציה הרגשית : מודעות עצמית, ניהול רגשות, הנעה עצמית, אמפתיה ומערכות יחסים.

מדידת אינטליגנציה רגשית: מאייר וסאלובי שואפים להגדיר את האינטליגנציה הרגשית במסגרת הקריטריונים המקובלים לאינטליגנציה חדשה. לפי המודל, אינטליגנציה רגשית משלבת

אינטליגנציה בינאישת – היכולת להבין אנשים אחרים : מה מניע אותם, כיצד הם פועלים, זיהוי הרגש שהם מביעים, כיצד ניתן לעבוד איתם או מולם, איזה טיפוס הם?

אינטליגנציה בין אישית יכולת לאמוד אנשים אחרים ולעמוד על מצב רוחם, מזגם, רגשותיהם,

מניעיהם וכוונותיהם ולהתייחס לכל אלו. אפשר לכנות אותה גם רגישות לזולת.

דוגמה בולטת לכך היא מהטמה גנדי.

אסטרטגיה עסקית – תהליך העוסק בקביעת מטרות החברה, בפיתוח מדיניות ותוכניות ליישום המטרות, ובהקצאת משאבים להגשמת התוכניות. עניינה העיקרי של האסטרטגיה הוא עשיית הדברים הנכונים, אלה שיאפשרו לחברה לשרוד ולשגשג גם בטווח הארוך ואלה שיתנו לבעלי החברה תמורה מירבית; זאת לעומת עשיית הדברים באופן נכון, שהיא עניינים של הטקטיקה והתפעול השוטף. תוכנית פעולה המגדירה מראש למנהל כיצד לפעול בכל מצב.

אסטרטגיה עסקית היא גיבוש דרך פעולה של יחידה עסקית, תוך התייחסות לסביבה ולעצמה, במטרה לסייע לארגון בקביעת מטרותיו, בבחירת דרכי פעולה ובמימושן. 

אסטרטגית S.O – שימוש בחוזקות הפנימיות של החברה על מנת לנצל הזדמנויות חיצוניות.

אסטרטגית W.O – שיפור חולשות פנימיות בחברה על מנת לנצל הזדמנויות.

אסטרגטית W.T – טקטיקות הגנתיות למזעור הסכנה שבשילוב חולשות פנימיות ואיומים חיצוניים.

אסטרטגית שיווק – תחום בשיווק, העוסק בתכנון מדיניות ודרכי פעולה להשגתה, שלבים בתכנון, בניהול וביישום אסטרטגיה שיווקית : בחינה וניתוח הסביבה העסקת והמצב הקיים בשוק הרלוונטי – הערכת מצב וזיהוי הזדמנויות פוטנציאלי, היקף פוטנציאל השוק. גיבוש הצהרת משימה עסקית / ארגונית / שיווקית (לעיתים מגובשת במסגרת האסטרטגיה העסקית, השיווקית או המיתוגית). בחירת שווקי יעד. גיבוש אסטרטגיית מותג. קביעת אסטרטגיית המיצוב התחרותית. האומנות של התאמת התדמית ומאפייני אישיות המותג, כך שהם יענו על תפיסותיהם, עמתדותיהם והעדפותיהם של קהל יעד נבחר, יוצר קשר ישיר בין מאפיין קיים של המוצר / שירות לצורך מוגדר של הצרכן. לכל מותג יכול להיות מיצוב אחד ויחיד שיעניק לו בלעדיות על מתחם נבחר בתודעת הצרכן. גיבוש תמהיל השיווק. גיבוש אסטרטגיית לוחמה שיווקית. בניית תוכנית השיווק. יישום תוכנית השיווק. בקרה על תוכנית השיווק.

שיווק הוא הפונקציה בארגון, אשר תפקידה לנהל את הביקוש למוצרים או לשירותים של החברה. ברוב המקרים ניהול הביקוש פירושו הגדלת הביקוש, אבל יש מקרים בהם המשימה היא ויסות או הסטה של הביקוש (למשל, הסטה של הביקוש למקומות בילוי או לינה מסוף שבוע או מועדי חופשה למועדים אחרים) או אף הקטנה וחיסול של ביקוש (למשל: ביקוש לסמים, לאלכוהול או לעישון). ניהול הביקוש מחייב לנקוט בשורה של מהלכים, החל מזיהוי הלקוחות שהמוצר או השירות המוצע מספק עבורם צורך כלשהו, וכלה בהבנת השיקולים ודרכי ההתנהגות של הלקוחות הללו בתהליך החיפוש, הבחירה, הרכישה והשימוש של המוצר. האסטרטגיה השיווקית כוללת החלטות בתחומים הבאים:

פילוח הלקוחות לקבוצות משנה על פי מספר קריטריונים – תכונות דמוגרפיות וסוציוגרפיות, הזדמנויות צריכה, רגישות למחיר ולגורמי השפעה חיצוניים.

גיבוש הצעת הערך עבור לקוחות המטרה.

גיבוש מיצוב ומיתוג של הארגון, המוצר או השירות

קביעת המחיר האופטימלי על עקומת הביקוש, ודרכים לתזוזה על העקומה ושל העקומה.

תקשורת שיווקית ופרסום.

בנייה ותפעול של מערך המכירות ושל מערכת הפצה.

פריסה גאוגרפית וטכנולוגית של המימשק עם הלקוחות ושל נקודות המכירה.

מקובל להגדיר את אחראיות האסטרטגיה השיווקית לפי ארבעה תחומים. מכיוון שבאנגלית התחומים כולם מתחילים באות P, מקובל לקרוא לתמהיל השיווק ארבעת ה-Ps:

 

אפיון המוצר – קביעת המאפיינים העיקריים של המוצר במסגרת הקטגוריות העיקריות שלו: תפקוד או תוכן; איכות; עיצוב; אחריות; תדמית; שירות.

 

אפקט הפיגמליון – מודל שקרוי על שם אלה מהמיתולוגיה היוונית. פיגמליון – הנבואה שמגשימה את עצמה. חשוב שממונה ינתב את העובדים לנבואה שמגשימה את עצמה. הנבואה צריכה להיות רמת הקושי האובייקטיבית של כל עובד ועובד. אם אתה לא מאמין במדדים גבוהים תגיע למדדים נמוכים. דבר זה מתקשר גם לאדם שהוא אופטימי או פסימי. נקודה מאוד משמעותית המשפיעה על ההצלחה.

נבואה המגשימה את עצמה היא מושג מתחום הפסיכולוגיה החברתית המתאר תהליך חברתי בו אמונה אשר בתחילתה היא שגויה מובילה למימוש עצמה[1]. להבדיל מאפקט הפלצבו, תהליך המימוש הוא תהליך חברתי בו קיימת אינטראקציה בין פרטים, ואינטראקציה זו היא הגורמת להגשמת האמונה.

את המונח עצמו הגדיר הסוציולוג רוברט מרטון בשנת 1948. אך אפשר לאתר כבר בספרות של יוון ושל הודו העתיקות, עדויות לתופעה.

לתופעה מגוון מקרים פרטיים אשר מהווים תופעות בפני עצמם כמו אפקט פיגמליון, אפקט הנס החכם, אפקט הגולם.

 

אפקטיביות (ארגונית) – מצב שבו הקצאת משאבי האנוש, חלוקת העבודה, לוחות זמנים וכד', נעשים באופן יעיל. הדרגה שבה ארגון אכן משיג את מטרותיו ויעדיו כולל הישרדות.

אפקטיביות ארגונית – ארגון אפקטיבי הוא ארגון שמחולל השפעה ושינוי משמעותיים בחיי מוטביו בהתאם למטרות שהציב לעצמו תוך מיצוי מיטבי של משאבים" (מידות)

ארגון ללא כוונות רווח משיג את מטרותיו באופן משמעותי תוך שימוש אפקטיבי במשאביו על פני תקופה אופטימלית של זמן (פרופ' אלן גרוסמן)

יכולתה של הפעילות לשפר את חייהם של אנשים וליצור שינוי לטובה הנותר עמיד על פני הזמן (NPC)

 

אשראי לקוחות – מסגרת אשראי שבית העסק מעמיד ללקוחות שלו, זו הגדרה לתנאי התשלום שבית העסק קבע בעבודה מול לקוחותיו השונים.

אשראי לקוחות הוא שיטת תשלום דחוי לספקים, בה התמורה עבור מתן שירות או מוצר ניתנת לאחר פרק זמן; מדובר בביטוי נרדף לשוטף פלוס. בפועל, המשמעות היא כי הספק נותן הלוואה בריבית אפס ללקוחותיו לתקופה שבין ביצוע העבודה לבין קבלת התשלום. בניגוד לתשלום שוטף, בו מועד התשלום הוא בתחילת החודש העוקב למתן השירות, אשראי לקוחות יכול להוסיף חודש, חודשיים ואף יותר עד לקבלת התשלום בפועל.

 

אשראי ספקים – אשראי שמעמיד ספק לבית העסק ברכישת שירותים או מוצרים.

אשראי ספקים זה אשראי שיצרנים וסוחרים מוכנים להעניק ללקוחותיהם על מנת לקדם את מכירותיהם. זהו אשראי שמקבלת פירמה מספק כלשהו בשל העובדה שעל פי הסכם, או הסדר, ביניהם היא משלמת את התמורה בעד סחורה, או שירות, שהפירמה מקבלת, לאחר תקופת זמן מסויימת מיום האספקה (כגון לאחר שלושים, ששים או תשעים יום). הענקת אשראי כזה נעשית בצורה פשוטה לכאורה ובלתי מחייבת – הסחורה, או השירות, ניתנים ללקוח ללא תשלום במזומן, או כנגד שטר, פרט לחשבונית מצורפת או תעודת משלוח. עם זאת ברור שיש כאן התחייבות חוזית אותה צריך לפרוע בתום תקופה מקובלת מסויימת.

באנר – כרזת פרסומת המושתלת באתרי אינטרנט ומורכבת לרוב מטקסט ומקבצי תמונה או אמצעי מולטימדיה אחרים כמו אנימציה. קול ווידאו. באנר עשוי להעביר את המסר המלא בפני עצמו או למשוך את הגולש להקליק ולעבור "לעמוד נחיתה" באתר המפרסם. באנרים נמדדים בשני פרמטרים: כמות החשיפות שהבאנר קיבל ומספק הגולשים שהקליקו עליו.

באנר היא מודעה בדף באתר אינטרנט, המשמשת לפרסום, ומטרתה בדרך כלל למשוך גולשים מהאתר שבו מופיע הבאנר אל האתר המפרסם.

בדיקת כדאיות כלכלית – בדיקה כלכלית (גורמי סיכון לעומת הסיכוי לרווח), שמטרתה לתת תשובה ליזם האם כדאי לו לייצר את המוצר, תוך כמה זמן יחזיר את השקעתו. לפני שמקימים עסק או מחליטים על הרחבה של עסק קיים חשוב ביותר לבצע בדיקת כדאיות כלכלית שתיתן ליזם או בעל העסק הבנה לגבי הפוטנציאל הכלכלי וכן כלים להחלטה האם מתקדמים ? ואיך מתקדמים ?

כולם יודעים ששינויים צריך לתכנן. אז נכון, לסמוך רק על האינטואיציה זה לא תמיד נכון, מה שצריך לעשות זה בדיקת כדאיות כלכלית וזה בעצם שלב מקדים וראשוני להחלטה עסקית חשובה.

לפני שמכינים תוכנית עסקית מלאה, אפשר לחלק את התהליך לשני שלבים:

השלב הראשון הינו בדיקת כדאיות כלכלית. רק על בסיס המסקנות שנפיק משלב זה תוכל להחליט אם ממשיכים לשלב הבא.

השלב השני מפצל לשניים ותלוי בתוצאות השלב הראשון והינו הסקת מסקנות כיצד להמשיך.

בדיקת עלות – בדיקה המבוצעת בספרי היצרן לשם קביעת העלות של פריט או שירות בסדרה מסוימת על סמך צבירת העלויות הרלוונטיות במערכת התמחיר שלו.

בדיקת שוק – בדיקת הרעיון במבחן המציאות .בודקים בקרב קהל המטרה אם יש ביקוש למוצר המוצע, מי מתחריו, כיצד לעצב אותו….  הכל כדי שיענה לדרישות קהל היעד.

בונוס – הטבה. 1. דבר הניתן ללא תמורה ישירה מעל למה שמגיע על פי התנאים הנובעים מיחסים חוזיים, כגון תשלום חד פעמי בכסף או בשווה כסף שאינו כלול בתנאי העבודה המוסכמים והקבועים. 2. תמריץ שכר הניתן בשל הישגי העבר המוענק לעובדים ומנהלים על מנת לעודד את העובד ליתר מאמץ בעבודתו (כנגד תמריץ שנועד לגרום למאמץ להגדלת הרווחיות של הארגון בעתיד). 3. בשיטה הקבלנית – תשלום הניתן לעובדים בשל תפוקה העולה על התפוקה הרגילה (תוספת תשלום הניתנת בהתאם לגובה תפוקה).

 

בידול – שוני בין מה שהעסק או המותג מציעים לבין הצעת המתחרים. השוני יכול להיות במאפייני המוצר, קהל המטרה אליו פונים, אופן המכירה או הפניה ללקוח ועוד. תכנון מערך של הבדלים משמעותיים המייחדים את הצעת החברה ומבדילים בינה לבין הצעות מהמתחרים. הבידול יכול לבוא לידי ביטוי בתכונות המוצר (עמידות, סגנון, ביצועים), בשירותים הנלווים למוצר (מהירות האספקה, קלות ההזמנה, שירות משלוחים) בתדמית המוצר/ שירות (מוצר יוקרתי) בכ"א (אקדמאי, מנוסה).

בידול הוא מונח שיווקי המתאר פרקטיקה השואפת להדגיש את ההבדל, הייחודיות או השוני שבין מותג או מוצר מסוים לבין המתחרים שלו, במטרה לקדם את יעדיו השיווקיים. בבסיס השיטה עומדת ההנחה השיווקית כי יצירת יתרונות תחרותיים ייחודיים הופכת אותם לקשים לחיקוי ולבעלי אופי מונופוליסטי, ובכך מחזקת את כוחו של המותג בזירה התחרותית.

על כן, בידול אפקטיבי הוא כאשר חברה או מוצר נתפסים כבעלי ערך ייחודי בעיני קהל היעד שלהם, באופן המעניק להם יתרון בהשוואה למתחרים. כאשר מותג מצליח ביצירת הבידול, עקומת הביקוש של הצרכנים הולכת ומתקשחת, ומשפיעה על נאמנות הלקוחות למותג ועל מידת רגישותם לשינויי מחיר.

ביקוש – מתאר את התנהגות הצרכנים בשוק כלפי מוצר כלשהו, הגורמים העיקריים המשפיעים על התנהגות זו הם: מחיר המוצר, רמת ההכנסה של הצרכן וטעמיו, מחיר המוצרים התחליפיים ומחיר המוצרים המשלימים. ביקוש קשיח למוצר הוא ביקוש שאינו כתוצאה משינוי במחיר, ואילו ביקוש גמיש הוא ביקוש שעליה במחיר גורמת לירידה במחיר ולהיפך. בכלכלה מבחינים בין שלושה סוגי מוצרים: "נחותים" שהביקוש אליהם פוחת ככל שרמת ההכנסה עולה (לחם אחיד, למשל), מוצרים "נורמליים" שהביקוש אליהם גובר כשעולה ההכנסה (מכוניות, נסיעות לחו"ל) ומוצרים "ניטראליים" שהביקוש אליהם אינו מושפע מרמת ההכנסה (משחת שיניים, למשל).

ביקוש הוא אומדן כמותי לדרישתם של צרכנים בשוק לצרוך מוצר – סחורה או שירות. דרישתם של צרכני השוק למוצר מושפעת ממספר גורמים, שאחד העיקריים בהם הוא מחירו של המוצר, ועל כן מקובל להציג את הביקוש כפונקציה, המתאימה לכל מחיר אפשרי של המוצר את כמות היחידות ממנו שיידרשו הצרכנים. הקשר בין המחיר לכמות המבוקשת מתואר על פי רוב כפונקציה יורדת, שמשמעותה שככל שהמחיר נמוך יותר כן יבקשו הצרכנים לרכוש כמות גדולה יותר מן המוצר. עקומת הביקוש, המסומנת בדרך בכלל באות "D" ‏(Demand), היא הביטוי הגרפי של פונקציה זו.

הביקוש הוא מרכיב מרכזי בתאוריות של כלכלת שוק, ואחד משני הנדבכים העיקריים של מודל היצע וביקוש, כפי שפותח והוצג בידי הכלכלן בן המאה ה-19 אלפרד מרשל. היכרות של כלכלנים עם מאפייניו של הביקוש, תוך העמדתו אל מול ההיצע, מסייעת להם לנתח את משמעותם והשפעתם הכלכלית של תרחישים שונים כגון מיסוי, סבסוד, שינוי בהכנסה, תנועות הגירה, שינויי טעמים והעדפות, ועוד.

היצע – מושג יסוד בכלכלה המציין את כמות הסחורות המוצעות למכירה בשוק.

היצע הוא מושג המבטא אומדן לכמותם של מוצרים – בין סחורות ובין שירותים – שמיוצרים ומועמדים בידי יצרניהם למכירה בשוק. ההיצע מוצג פרטנית לכל מוצר בנפרד, ומקובל להציגו כפונקציה המתאימה לכל מחיר שוק אפשרי את כמות יחידות המוצר שיוצעו בשוק. הקשר בין המחיר לכמות המוצעת מתואר על פי רוב כפונקציה עולה, שמשמעותה שככל שהמחיר גבוה יותר כן ייצרו ויציעו היצרנים הפועלים בשוק כמות גדולה יותר מן המוצר (בהקשר זה, המונח "יצרן" מתייחס לכל מוכר המציע מצרך או שירות בשוק). עקומת ההיצע, המסומנת בדרך בכלל באות "S" ‏(supply), היא הביטוי הגרפי של פונקציה זו.

ההיצע הוא מרכיב מרכזי בתאוריות של כלכלת שוק, ואחד משני הנדבכים העיקריים של מודל היצע וביקוש, כפי שפותח והוצג בידי הכלכלן בן המאה ה-19 אלפרד מרשל.

בקרת אפס ליקויים  [zero defects programme] – שיטה לבקרת איכות על ידי שימת דגש על חוש האחריות של העובדים וגאוותם בעבודה שהם עושים, על מנת להגיע לרמת האיכות הרצויה.

בריף – הבריף הוא מסמך שמטרתו לרכז מידע מובנה לצורך הכנת הקמפיין השיווקי. בבריף נמצא את האלמנטים שיש לייצר לקמפיין, אפיון קהל המטרה, אסטרטגיה, נימוקים להבטחה, מטרות הפרסום וכל מידע מתומצת אחר רלוונטי.

בריף הינו מסמך המועבר מהלקוח למשרד הפרסום או באמצעות תקצביאי למחלקות אחרות במשרד פרסום ותפקידו להעביר את הצרכים של הלקוח מהקמפיין. באמצעות הבריף, הקריאטיב יידע לבחור פרסום אשר יתאים לקהל היעד שהגדיר הלקוח ויגרום לו לבצע פעולה רצויה ולא יהיה “בתם פרסום מוצלח. למשל לקוח חברה סלולארית יכול להעביר בבריף כי רצונו לגרום לאנשים לקחת את המכשיר עימם לחו”ל או לחלופין להגדיר בבריף שמטרתו לגרום לאנשים לחשוב שהתקשרות מחו”ל הינה זולה. הקריאטיב יהיה אחר בהתאם לכל מטרה שהוגדרה בבריף, הגם שמדובר באותו שירות.

דואר זבל – חומר שיווקי שבדרך כלל מגיע בדואר לנמען מבלי שביקש לפי רשימת תפוצה רוויה.

דואר זבל הוא צורה מסוימת של ספאם. באמצעים המגוונים המשמשים להעברתו, דואר הזבל נשלח בתפוצה רחבה על ידי מפרסמים לנמענים שלא נתנו את אישורם לקבלתו. בסוף המאה העשרים, עם התרחבות השימוש בדואר אלקטרוני, משמש המושג "דואר זבל" להתייחסות לדואר זבל אלקטרוני, אך המושג נוצר עוד קודם לכן, ומתייחס לכל דרכי העברת המסרים: דואר, פקס, טלפון, מסרון וכדומה.

דוח רווח והפסד – דו"ח המסכם את הפעילויות הפיננסיות של העסק לתקופה במונחים של רווח והפסד חשבונאי. הדו"ח נותן ביטוי להכנסות החשבונאיות של החברה בניכוי ההוצאות החשבונאיות של החברה וסיכומו מהווה אינדיקציה(מתוך אינדיקציות נוספות) למידת הצלחתה של החברה. הדו"ח כאמור מתייחס לערכים חשבונאיים ולא כספיים, ולכן יכול להיות הבדל בין תנועת המזומנים בחברה לבין ההכנסות וההוצאות החשבונאיות, למשל בעת שחלקן ניתן באשראי.

בחשבונאות, דוח רווח והפסד הוא דוח כספי המפרט את התוצאות הכספיות של הפעילות של ישות חשבונאית בפרק זמן נתון (בדרך כלל שנה או רבעון). מקובל גם להשוות את התוצאות הכספיות של תוצאות הפעילות בשנה או בשנתיים שקדמו לשנת הדוח.

בדוחות הכספיים של מלכ"רים, שמו של הדוח הוא דוח על הפעילות הואיל ומלכ"ר הוא ארגון ללא כוונת רווח כך שאינו מדווח על רווח או הפסד.

אין לבלבל בין דוח רווח והפסד לבין דוח על הרווח הכולל המוצג בדוחות הכספיים של חברות ציבוריות המיישמות חשבונאות בינלאומית.

דוח תזרים מזומנים – בניגוד לדו"ח רווח והפסד, דוח תזרים מזומנים משקף את מצב המזומנים (כמה כסף יש בבנק). התזרים הוא דוח על בסיס מזומן, התזרים מתבסס על דוח רווח חהפסד ומתאר את הזרימות הכלליות הנוצרות מפעילות העסק שאותן ניתן ללמוד מהדוח.

דוח על תזרימי המזומנים הוא דוח כספי המציג את המקורות לכספים שנתקבלו על ידי החברה והשימוש שנעשה בהם. הדוח מציג את היקף המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת (או שימשו לפעילות שוטפת), המזומנים ששימשו לפעילות השקעה והמזומנים שנבעו מפעילות מימון. תנועת המזומנים של הישות החשבונאית מתייחסת לתקופה החשבונאית (שנה או רבעון). בשונה משאר הדוחות הכספיים שמייצגים פעילות על בסיס צבירה, הדוח על תזרימי המזומנים מציג פעילות על בסיס מזומן בלבד.

דיוור ישיר – (מתחום הדיוור) – אפשרות הפניית מסר ממוקד באמצעות שליחת מכתב לקהלי מטרה ממוקדים.

דיסוננס קוגנטיבי (במכירה) – לאחר הקניה אני נכנס לקונפליקט פנימי האם בצעתי את הרכישה הנכונה או לא ? מדובר בתהליך שבו אני כלקוח חושש שמא עשיתי טעות. אבל בדרך כלל התהליך מוביל לחיזוק עצמי. הרבה פעמים אני מצדיק את הקניה שעשיתי. ישנם לקוחות המפעילים דסוננס קוגנטיבי על מנת לעלות את הקניה לרמה הגבוהה יותר של המוצר. אני הלקוח יוצר לעצמי מנגנון הגנה או הכחשה על מנת לא להרגיש פרייר.

דיסוננס קוגניטיבי הוא מצב שבו חשיבתו של האדם מתמודדת עם סתירה וקונפליקט. התאוריה טוענת כי אצל בני האדם טמון רצון חבוי שמטרתו לשמור על העקביות בין עמדותיהם ותפיסותיהם לבין התנהגותם בפועל.

דף נחיתה  [Landing Page ] – דף נחיתה זהו הדף הראשון אליו מגיע המבקר. אין זהו בהכרח דף הבית של האתר משום שמטרת דף הנחיתה אמורה להיות מאוד ספציפית וממוקדת. לעיתים קרובות מגיעים לדף מסוג זה כתוצאה מהקלקה על פרסומת כגון באנר או מודעותPPC.לתכנון נכון של דף נחיתה יש חשיבות רבה מאוד. זאת משום שדף נחיתה מוצלח עשוי להגדיל במידה ניכרת את יחס ההרמה / מכירות.

דף נחיתה זה הדף הראשון אליו “נוחת” הלקוח הפוטנציאלי, זהו דף אינטרנט פרסומי עם מלל מכירתי ועיצוב מותאם שמטרתו לייצר פניות מלקוחות חדשים.

המחרה – שיטה לקביעת מחירו של מוצר תוך התחשבות במשתנים נוספים מעבר לאלו הכלכליים. בהמחרה לוקחים בחשבון מרכיבים שקשורים לשיווק כמו מיצוב המוצר, פסיכולוגיה והתנהגות צרכנים. קביעת מחיר תוך התחשבות בעלויות המוצר (הקבועות והמשתנות) וחישוב הרווח הרצוי, נקרא תמחיר. קביעת מחיר תוך התחשבות במשתניים מעולם השיווק שמשפיעים על הקנייה, נקרא המחרה.

המחרה היא התהליך שבו קובעת פירמה את המחיר למוצר או שירות שהיא מוכרת.

בקביעת מחירים יש צורך להתייחס לסוגים ומידות שונות של סיכונים. הפתרון המעשי ביותר הוא לקבוע שערים מותאמים לכל קבוצה תוך הפעלת שיקול דעת, כשלחלק שיעור גבוה יותר, ולאחרים נמוך יותר בצורה אחידה ומדורגת. זאת תוך סכימתם לסכום הרווח הכולל הרצוי על ידי הפירמה.

חזון עסקי – הצפי של ההנהלה בדבר התפתחותו העתידית האפשרית של העסק.

חזון עסקי או הצהרת החזון של העסק עומד בלב ליבם של כל העסקים המצליחים.

החזון העסקי משדר בצורה פשוטה, קליטה וברורה את המטרות הכלליות של העסק שלך ומשמש לשתי מטרות עיקריות:

כלי לקבלת החלטות אסטרטגיות על אודות החברה או העסק.

כלי להגברת המוטיבציה בקרב עובדי החברה ומנהליה. 

כמובן שחזון חברה ברור וטוב ישדר יציבות וכיוון ברור גם למשקיעים פוטנציאליים, לקוחות, ספקים וכל מי שנמצא בקשר עם הארגון.

 

חווית קניה – היכולת להשאיר את הלקוח נפעם ומרוגש בכל פעם מחדש.

חווית הקנייה היא עניין לאמוציונליות והנאה מחד ולפונקציונליות ורווח מאידך

המושג "חווית קניה" השתרש בעשור האחרון בקרב אנשי שיווק, חברות, ארגונים קמעונאים ונותני שירותים רבים בארץ ובעולם.

המושג מתייחס הן לקניה הפיסית והן לקניה הווירטואלית באמצעות האינטרנט. אנו נתקלים במסרים פרסומיים גלויים וסמויים המבטיחים "חווית קניה" שמשמעותה התרשמות חיובית חזקה ומוצלחת מהשירות המוצע ומהרגשה נעימה ומהנה בזמן תהליך הקניה, והכל במטרה למשוך ולפתות את הצרכנים לבצע את קניותיהם באותה נקודת מכירה ההופכת את תהליך הקנייה לחוויה של ממש ואמורה להגדיל את שביעות רצונם.

חקר השוק – איסוף וניהול מודיעין עסקי בכל דרך אפשרית. דוגמא: מידע אקראי שנאסף ע"י אנשי המכירות במהלך מפגשי מכירות עם לקוחות.

חקר שוק הוא תהליך אשר באמצעותו משווקים אוספים מידע על שווקים שונים, לרוב במסגרת תהליך של ייעוץ אסטרטגי לחברה.

חקר שווקים – חיזוי הצלחה או כישלון של מוצר חדש, הגדרת קהל היעד אליו כדאי לפנות, הגדרת רמת מחיר למוצר / שירות, בחינת הדרך הטובה להצגת המוצר (האם המסר יהיה פונקציונלי, פיננסי, בריאותי, אופנתי, על פי סטטוס וכד') תיכנון נכון של הפרסום, ובחירת שם למותג אשר ישדר את המסרים הרצויים.

חקר שיטות [ [Methods Study – תיעוד שיטתי, בחינה וניתוח של דרכים קיימות ומוצעות לביצוע עבודה במטרה לשפרן, ליעלן ולצמצם העלויות הנובעות מהן.

שיטת חקר היא כל כלי רעיוני, טכני (נוהל) או טכנולוגי (מכשיר גשמי), שהשימוש בו מקובל על הקהילה המדעית לצורך מחקרן של השערות. על פי רוב, פיתוח כלי חדש כזה דורש מחקר ייחודי לאישוש תקפותו של הכלי החדש.

כלי מחקרי כזה עשוי להיות בשימושה של תת-דיסציפלינה מדעית, או בשימושן של דיסציפלינות מדעיות רבות. מסיבה זו, המונחים הקשורים לשיטות מחקר הם בחלקם משותפים לתחומי מחקר רבים ובחלקם ייחודיים לתחומי מחקר צרים.

טקטיקת שיווקית – רמת תיכנון וביצוע המגדירה שלבים, תפוקות ולו"ז המנוסחים בצורה כמותית, להשגת המטרות שנקבעו במסגרת התיכנון האסטרטגי ואת הצעדים להשגתם.

הטקטיקה היא אופן הוצאתם לפועל של מהלכים שונים במסגרת האסטרטגיה הרחבה.

בתחום הצבאי, לאחר שהוגדרה האסטרטגיה הרחבה, הוגדרו הטקטיקות – הדרכים, ליישום ולביצוע פעולות שונות שמטרותיהן השגת המטרות והיעדים המוגדרים.

בעסקים, ובתחום השיווק בכלל, נעשה שימוש בטקטיקות רבות כדי להשיג את יעדי החברה שנגזרים מהאסטרטגיה השיווקית הכוללת.

כדי להבין את מושג הטקטיקות דמיינו לעצמכם משחק ספורטיבי (של שחקן יחיד או מרובה משתתפים) ניתן לראות שימוש בטקטיקות שונות בהנחיות השונות שמעביר המאמן לשחקן\ים.

בפוטבול, או בכדורגל כולנו מ כירים את לוח המשחק שעליו משורטטים מהלכי משחק שונים, חלקם יוזמים, חלקם מגיבים, חלקם מטעים.

באיגרוף, כולנו מכירים את ההנחיות שמנחה המאמן את המתאגרף בהתאם לאופי היריב ולמצב המשתנים בקרב.

יחס המרה [Converting Rate ] –  יחס המרה הוא סוג של מדד (המכונה לעיתים קרובות כ-Metric-) המוגדר כאחוז המבקרים אשר נוקטים בפעולה כלשהי, שבעלי האתר מעוניינים כי יבצעו. הפעולות הנפוצות ביותר הן ביצוע קנייה או מילוי טופס יצירת קשר.זהו כנראה המדד החשוב ביותר שניתן למדוד, משום שכך ניתן לדעת מהי רמת הביצועים של האתר, ללא קשר למספר המבקרים בו!

יחס המרה, או שיעור המרה הוא מונח מתחום השיווק המודד בדרך כלל את היחס בין כמות המבקרים באתר אינטרנט או בחנות, לבין הכמות מתוכם שביצעו פעולה כלשהי שהוגדרה מראש, כמו רכישה, הרשמה למועדון לקוחות ועוד. לעיתים מודד המונח את היחס של עצם הכניסה לאתר האינטרנט או לחנות.

יחס ההמרה מושפע ממספר גורמים, ביניהם ביצועים טכניים כמו מהירות טעינת האתר או האופן בו מוצגות סחורות בחנות, מידת האטרקטיביות של הפעולה הנמדדת, וכן גורמים שונים כמו עונות-שיא שיכולים להשפיע באופן נקודתי על יחס ההמרה ולהטות אותו מהנורמה.

חברות משתמשות בנתוני יחס ההמרה כדי להסיק מסקנות לגבי אסטרטגיית השיווק והמכירות שלהן.

יחסי עובד- מעביד – יחסים בין עובד לחברה המקנים לעובד זכויות שונות כמו תשלום ביטוח בריאות, הודעה מוקדמת לפני פיטורין, פיצויי פיטורין, או הלנת שכר, חופשה שנתית, דמי הבראה, ימי מחלה.

יחסי עובד-מעביד הם היחסים החוזיים שבין עובד לבין מעביד, שבמסגרתם מבצע העובד עבודה בעבור מעבידו.

משפט העבודה נועד להסדיר בעיקר יחסים בין עובד למעביד, כך שנקודת המוצא בהחלת משפט העבודה על מקרה ספציפי הוא בזיהוי של הצדדים כעובד וכמעביד. סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה מסמיך באופן ייחודי את בתי הדין לעבודה לדון בשאלה המקדמית בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד.

יעד GOALL – הכיוון אליו חותר הארגון להגיע, לדוגמא: "השגת יעילות תפעולית". היעדים מופיעים במפה האסטרטגית של הארגון ומבטאים את שאיפות ההנהלה לשנים הקרובות.

מבנה ארגוני – האופן שבו התפקידים והעבודה מחולקים בין חלקים שונים של הארגון, והאופן שבו חלקי הארגון קשורים ומתקשרים אחד עם השני. יש צורות שונות של מבנה ארגוני, למשל: עפ"י תפקודים, עפ"י מוצרים, או עפ"י אזורים גיאוגרפיים; מבנה פורמאלי-הירארכי או מבנה 'שטוח' ופתוח; קבלת החלטות ריכוזית או מבוזרת.

מבנה הארגון הוא שם כולל למערך מורכב ומוגדר היטב של תפקידים וקשרי הגומלין ביניהם. המבנה משמש בסיס להגדרת אופי הפריסה של הפעילות הארגונית למחלקות, לתפקידים ולתחומי סמכויות והוא מנתב ותוחם באופן רשמי ומחייב את התנועה של אנשים וחומרים בארגון.

מבנים ארגוניים אמנם נועדו לתת מענה לשיקולי יעילות ותכליתיות בארגון, אולם הם מושפעים במידה לא מועטה גם משיקולים פוליטיים, תרבותיים, חברתיים ואישיים.

קד"ם קידום מכירות, קידום מותג  – קידום מכירות או קידום מותג, הינו תיאור למהלכי שיווק משלימים לפרסום וליחסי ציבור. בנוסף זהו תהליך השלמה או דרך נוספת לפניה לצרכנים. בעבר מטרתם של תהליכים אלו הגברה נקודתית או עונתית של מכירות, לכן כונו "קידום מכירות". כהיום התהליכים מכונים "קידום מותג" כיוון שנהוג להשתמש באמצעים דומים על מנת לחזק את ערך המותג.

קידום מכירות או קידום מותג הם מונחים המתארים מהלכי שיווק משלימים לפרסום וליחסי ציבור. תהליכים אלו מכונים בעולם הפרסום גם בשם שלוש מאות שישים מעלות מתוך כוונה לתאר אותם כמשלימים את מעגל הפנייה לצרכנים. שם נוסף המשמש את התעשייה בהקשר דומה הוא BTL (ראשי תיבות של Below the Line, להבדיל מפרסום במדיה שנרכשה המכונה Above the line – ATL).

תהליכי קד"ם יכולים להיות מיועדים להגברת מכירות באופן נקודתי או להגברת כוחו של המותג והמודעות אליו, ובכך להגביר המכירות באופן עקיף (ולאו דווקא מיידי).

מגוון כישורים  SKILL VARIETY – המידה שבה נדרש בתפקיד ביצוע פעולות מגוונות הדורשות הפעלת כישורים שונים של העובד.

מדד פריון – מודד את יעילות ניצול המשאבים.

מדדי ביצוע – מדדים כמותיים – למשל כסף, זמן, יחידות, שיעורים – המודדים ביצועים שונים בארגון כמו היקף ייצור, תפוקה לעובד, היקף מכירות, שיעור פסולים, ימי היעדרות של עובדים. מצד אחד מדדי ביצוע הם כלי למדידת מצבו או התקדמותו של הארגון בתחום זה או אחר; מצד שני הם יכולים לשמש בסיס למתן תמריצים למנהלים ועובדים.

במערכת שכר עידוד, מדד ביצוע הוא גורם לפיו נבדק שיפור בביצועי העובדים, שיפור המצדיק תשלום שכר עידוד וקובע את גובהו. מדד ביצוע נפוץ הוא כמות התפוקה: מספר יחידות המיוצרות ביום, מספר יחידות הנמכרות בחודש, מספר הלקוחות המקבלים שירות בכל שעה וכו'. מדדי ביצוע נוספים הם איכות התוצרת, עמידה בלוח-זמנים, עמידה בתקציב, צריכת חומרי-גלם ואנרגיה ועוד. בחירת מדד הביצוע לתוכנית שכר עידוד למפעל מושפעת מהגורמים שהשגת שיפור בהם חשובה למפעל, מיכולת המדידה של ההישגים ומיכולת העובדים להשפיע על הביצועים במדד הנבדק.

מדיה [פרסומית] – אמצעי התקשורת המעבירים את המסרים הפרסומיים אל קהל היעד. לדוגמה: עיתונים, טלזויזה, רדיו, אינטרנט, לוחות חוצות.

מדיה פרסומת היא פעולה שנעשית בדרך כלל בתשלום, אשר מציגה ומקדמת מכירה של סחורה, שירות או רעיון. מקור המילה פרסומת הוא מיוונית: parresia דיבור גלוי או פרהסיה, שמשמעו להודיע ברבים. הפרסומת נעשית באמצעי התקשורת המסחריים, ונותן החסות שלה מזוהה. מטרת הפרסומת היא להגביר את המכירות של החברות המפרסמות, גם אם הן פוגעות בטובתם של הלקוחות, באמצעות שכנוע, איזכור, חיזוק עמדות והנעה לפעולה. בניגוד לתוכן תקשורתי אחר, הפרסומת מניחה את קידום מושאה כתכלית בלעדית ומכפיפה את שאר הגורמים – (האמת, השפעה על הקהל, השפעה סביבתית, השפעה על התקשורת וכו') – לתכלית זו.

הפרסומת כענף בכלכלה נכללת בתמהיל התקשורת השיווקית של העסק (הכולל גם יחסי ציבור, קידום מכירות, שיווק ישיר ומכירה אישית).

הפצה ופרסום של רעיונות פוליטיים מכונה "תעמולה".

מדיניות מחירים – קביעת עקרונות מסויימים שעל פיהם אני נוהג בנושא מחירים. בעקרון לא קובע מחירים בשוק, ובהתאם למה שהשוק קובע אני מגיב. מדיניות של אי הנחות, מדיניות של מוצרים משלימים למוצר, פריסת תשלומים. מדיניות מחירים – יכולה להיות עם"י כמות, בהתאם לסוג לקוח, בהתאם למגוון המוצרים או סל המוצרים אותו אני מציע.מדיניות מחירים על פי אזורים גאוגרפים / פלחי שוק / הנחות ועוד.

קונסיגנציה – שיטה לניהול הקשר לרוב בין יצרנים ויבואנים לרשת הקמעונאית לפיה הסחורה נמצאת בבעלות היצרן / יבואן מוצגת למכירה ברשת הקמעונאית. התשלום בגין הסחורה מתבצע בעת המכירה לצרכן בפועל.

קונסיגנציה היא שיטת מכירה הנהוגה בענף הקמעונאות. זוהי שיטת התקשרות בין ספק ללקוח (שהוא בעצמו ספק או קמעונאי), שבה הסחורה נמצאת בבעלות הספק עד לרגע בו היא יוצאת מידי הלקוח – נמכרת ללקוח סופי או מוכנסת לשימוש.

בשיטה הנהוגה לרוב במסחר, בעל חנות קונה סחורה מהיצרן ומציע אותה למכירה בחנותו, לאחר שכבר רכש את המלאי. בקונסיגנציה, לעומת זאת, בעל חנות מקבל את הסחורה מהיצרן ולא רוכש אותה, ומשלם ליצרן רק עבור מוצרים, מתוך הסחורה שקיבל, אשר נמכרו ללקוחות. לעומת שרשרת המכירה הרגילה, קונסיגנציה מיטיבה עם בעלי החנויות ופוגעת בספקי הסחורה. מסיבה זו, ניתן למצוא קונסיגנציה בענפים תחרותיים, כגון אופנת מעצבים, בהם לספקים (במקרה זה מעצבי האופנה) כוח מיקוח מצומצם מול בעלי חנויות. השיטה מתקיימת גם אצל נותני שירותים, כגון בתי חולים או מפעלים, המשלמים לספקים רק על מה שנצרך בפועל מן המלאי.

שיטת הקונסיגנציה יכולה לפעול כאשר אורך שרשרת האספקה גדול מ-2. במצב זה הגורם האמצעי בשרשרת (המתווך) נכנס להסכם עם הספק ומשלם לו רק עבור הסחורה שאותה העביר לשלב הבא בשרשרת האספקה, למרות שכל המלאי נמצא פיזית ברשותו. עבור הלקוח יש לקונסיגנציה יתרונות גדולים שכן המלאי הרשום מצטמצם וכך גם הנטל על תזרים המזומנים. עבור הספק יש בקונסיגנציה סיכונים שיש לנהלם. חשוב לזכור כי ערך המלאי בספרים של הספק זול משמעותית מערכו בספרי הלקוח, כיוון שהמלאי מופיע בספרים לפי העלות שעלה לכל אחד מהם להשיגו.

יחסי ציבור – יח"צ – יחצ"נות (PR – Public Relations) הם פעילות תקשורת המונים שמטרתה להשפיע על הציבור, או על קהל יעד מסוים, לבניית מוניטין רצוי ליזום פעילות זו. היחצ"ן להבדיל מפרסומאי משתמש בחלק העיתונאי של אמצעי התקשורת. השפעה ישירה או עקיפה על עיתונאי להכנסת כתבה אוהדת לעיתון היא פעילות יחסי ציבור.

יחסי ציבור הם פעילות תקשורת המונים שמטרתה להשפיע על הציבור, או על קהל יעד מסוים, להשגת מוניטין הרצוי ליוזם פעילות זו. יחסי ציבור נחוצים לפעילותו השגרתית של יחיד או גוף הרוצה להגיע לתודעת הציבור, וחשיבותם גוברת בעיתות ניהול משבר בפעילותו של הגוף. חברות מסחריות, פוליטיקאים, ממשלות, אישים מתחום האמנות ועסקי השעשועים, כמו גופים שונים אחרים, מעסיקים אנשי יחסי ציבור ("יחצנים") במשרה מלאה. במקרים אחרים מסתפק גוף בשירותיו הקבלניים של משרד יחסי ציבור חיצוני. בישראל פועלים משרדי יחסי ציבור רבים, חלקם קשורים למשרדי פרסום וחלקם פועלים באופן עצמאי.

להבדיל מפרסומאי, היחצ"ן משתמש בחלק העיתונאי ולא הפרסומי של אמצעי התקשורת. לדוגמה, רכישת שטח בעיתון לצורכי פרסום מודעה היא פעילות פרסום; השפעה ישירה או עקיפה על עיתונאי להכנסת כתבה אוהדת לעיתון היא פעילות יחסי ציבור.

מודל ניהול השינוי ADKAR – כל אדם מבצע את השינוי בקצב ובאופן אישי ולכן כול אדם מתקדם ונסוג במשך התהליך השינוי. על מנת לברר את השלב בו נמצא האדם והמכוונות לביצוע השינוי ומכאן הוא צריך להחליט האם לבצע את השינוי, נבנה מודל זה לצורך הכוונה והתקדמות בשלבי ביצוע השינוי. השלב הראשון הינו המודעות והצורך לביצוע השינוי, השלב השני בדיקה האם קיימת מוטיבציה לבצע שינוי, השלב השלישי האם קיים ידע לבצע שינוי, השלב הרביעי האם קיימת יכולת לביצוע שינוי, השלב החמישי שימור השינוי ויצירת שגרות ניהוליות.

מוטת שליטה [של המנהל] – מספר העובדים (כולל מנהלי ביניים) הכפופים למנהל ישירות.

מוטת שליטה או מרחב הפיקוח מוגדרים כמספר העובדים שנתונים לפיקוח ולניהול של אדם אחד וכלפיו יש לקיים את הדיווח. לפיכך, הם הקובעים גם את מספר דרגות ההיררכיה ומספר המנהלים בארגון: היקף האחריות (להלכה…) מזוהה בדרך כלל בתרשים הארגוני על ידי קווי סמכות. למספר הכפיפים זיקה חשובה לאופי התפקיד ולמעמדו של בעל התפקיד בארגון. מוּטַת השְׁלִיטָה צריכה להיות אופטימלית: כזו המונעת, הן עומס יתר והן תת-עומס.

מוצרים עיוורים – מוצרים שקהל הצרכנים לא בקיא ברמת מחירי השוק שלהם.

מותג – הוא מונח מתחום השיווק – המתאר חברה או מוצר, קו מוצרים או שירות ובהכללה גם גורמים נוספים כמו עמותה אתר תיירות, מפלגה פוליטית ואף אדם פרטי. המונח מותג מתייחס לסך כל העמדות, הרגשות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לאובייקט. עמדות ורגשות אלה מכונים לעתים גם "נכסי מותג". מותג הוא סמל המבטיח את סיפוק התועלות או ערך הלקוח באמצעות המוצר/שירות אותו הוא מייצג בתודעת הלקוח, המותג מיועד לזהות את החברה, המוצר או רשת ההפצה. לבנות עבורה מוניטין ולבדל אותה מהמתחרים. צמצם

מותג הוא מונח מתחום השיווק המתאר חברה, מוצר, קו מוצרים או שירות, ובהכללה גם גורמים נוספים כמו עמותה, אתר תיירות, מפלגה ואף אדם פרטי. המונח מתייחס לסך כל העמדות, הרגשות והתפיסות הקיימות אצל הצרכנים בנוגע לאובייקט, ארגון או רעיון מסוים. עמדות ורגשות אלה מכונים לעיתים גם "נכסי המותג". מותג הוא למעשה יצירת "ישות" יש מאין, בדיוק כפי שבעולם החשבונאי-משפטי, חברה בע"מ היא "ישות נפרדת" מבעליה, כך גם בעולם השיווק: המותג מהווה "ישות נפרדת משל עצמה" (האנשה) עם ערכים, אופי, "אישיות" ועוד.

מטרתו של המשווק היא לייחס למותג ערכים חיוביים, כמו איכות, יוקרה, הנאה או תמורה טובה לכסף וכך להפיק רווח כספי, לרוב בעקבות יצירת קהל צרכנים שמשתמש במותג ונהנה ממנו. עם זאת, למרות עבודה והשקעה של המשווק ייתכן בהחלט שלצרכנים יהיו עמדות שליליות כלפי מותג מסוים, מסיבות שונות שלאו דווקא קשורות בפרסום. הדבר ייחשב בדרך-כלל לכישלון של התהליך השיווקי.

בעבר היה נהוג להתייחס בשם מותג רק אל הסממנים הוויזואליים של התאגיד או המוצר. כגון שם, סיסמה (סלוגן או מוטו), סימן מסחרי, לוגו (סמליל) וסימנים ויזואליים אחרים כמו צבעים (צהוב של מקדונלד'ס) או עיצוב (מחשבי iMac של אפל), אולם כיום מקובל להגדיר את הסימנים הוויזואליים רק כחלק מהמותג והם מכונים בשם זהות מותגית.

המונח העברי "מותג" הוא תחדיש שיצרו פרופ' דב יזרעאלי ופרופ' מיכאל פרי, מתוך הלחם של המילים "מוצר" ו"תג".

מח"מ – משך חיים ממוצע [Average Duration] – משך חיים ממוצע של האיגרת מחושב על ידי שקלול כל התשלומים שהאיגרת נותנת במשך חייה. כך למשל, שתי אגרות חוב במועד פירעונן בעוד 5 שנים אך אחת משלמת את הקרן והריבית בסוף התקופה ואילו השנייה משלמת ריבית תקופתית, הרי משך החיים הממוצע של משלמת הריבית התקופתית יהיה נמוך יותר מאשר של האיגרת שנפרעת באותו יום אך גם הריבית תשולם ביום האחרון. אילו אגרת שלישית הייתה בעלת תקופת פידיון זהה, אך היא הייתה פורעת גם חלק מהקרן במהלך התקופה, הרי משך החיים הממוצע שלה היה נמוך יותר.

המח"מ הוא משך חיים ממוצע של איגרת החוב.

המח"מ הוא הזמן המשוקלל של תשלומי הריבית ופירעונות הקרן של האג"ח.

מחזור חיי מוצר – (מתחום השיווק) – שלבי קיום המוצר. בדרך כלל: חדירה > צמיחה > הבשלה > רוויה > דעיכה.

מחזור חיי מוצר מתייחס לשני מונחים, שתיאורם באנגלית זהה אך הקיצורים והמשמעות שונים.

ניהול מחזור חיי מוצר (באנגלית מקובל הקיצור PLM) הוא תהליך של ניהול הידע ההנדסי במחזור החיים של המוצר משלב הרעיון, דרך שלבי תכן, תכן מפורט, ייצור, שיווק ומכירות, שירות ומיחזור או סילוק. 

המתודולוגיה משלבת אנשים, נתונים, תהליכים ומערכות עסקיות ומטרתה לספק מידע על המוצר בארגון המייצר את המוצר לרבות בארגון המורחב הכולל את ספקי המשנה. 

ניהול מחזור חיי מוצר (שיווק) (PLC) מתייחס לניהול ההיבט המסחרי של מחזור חיי המוצר בשוק, משלב החדירה לשוק ועד לדעיכת המוצר. המודל מתייחס לנושאי עלויות, תמחור ואמצעי השיווק והמכירה המתאימים לכל אחד מהשלבים.

ערך זה מתייחס למתודולוגית ניהול הידע ההנדסי הנוגע לתכן המוצר (PLM).

מערכות לניהול מחזור חיי מוצר מהוות את אחד הנדבכים של טכנולוגיות המידע בארגון יצרני העוסק בפיתוח מוצרים. מערכות המידע הנוספות כוללות: מערכות לניהול קשרי לקוחות (CRM), ניהול הספקים וניהול שרשרת האספקה (SCM), וכן ניהול פנים ארגוני, תכנון משאבים ארגוניים וניהול הייצור (ERP).‏

מחזור מכירות – כמות היחידות שנמכרו מכל פריט כפול המחיר לצרכן ללא מס ערך מוסף.

מחזור מכירות זה מחזור הכספים בעולם העסקים. התמורה עבור הנכסים, בסחורות ובשירותים, העוברים מידיו של המוכר לידיו של הקונה. (השווה: פדיון).

מחזור עסקאות [ trading volum ] – סך כל המכירות/ או התמורה בעבור השירותים כולל המע"מ.

מחיר לצרכן – מחירו של פריט שמשלם הצרכן בחנות.

מחיר קנייה – המחיר שמשלם הקמעונאי לספק.

מחיר השוק – המחיר של המוצר או השירות הנקבע על ידי כוחות היצע וביקוש הפועלים בשוק, בניגוד למחירים שבפיקוח או "מחירי מטרה" הנקבעים על ידי הממשלה ומוסדותיה.

מחיר השוק הוא המחיר שיקבע בשוק החופשי בין מוכר מרצון לבין קונה מרצון, שאינם קשורים זה בזה, במכירה בתום לב המשקפת את ערכו הריאלי של מוצר, זכות או שירות המועברים במסגרת העסקה.

השימוש במונח מתבצע בהקשרים פיסקאליים בעיקר ככל הנוגע למיסוי ולמחירי העברה, וכן בהקשרים חוזיים שונים. עיקרון תנאי השוק נועד לנטרל את השפעת היחסים המיוחדים בעסקאות בין צדדים קשורים, ולהבטיח מיסוי היחידות העסקיות השונות בצורה נאותה. במהותו העיקרון קובע כי, בהיעדר נסיבות מיוחדות, אמור כל צד לעסקה בין צדדים קשורים להפיק רווח אשר ישקף באופן הוגן את הפעולות העסקיות אשר הוא מבצע, את סיכוניו העסקיים ואת הנכסים בהם הוא עושה שימוש לצורך עסקיו.

כך לדוגמה, חברה המוכרת לחברת הבת שלה טובין מסוימים צריכה להוכיח כי ביצעה המכירה במחיר השוק (אותו המחיר בו היא הייתה מוכרת הטובין לגורם חיצוני שאינו קשור אליה) וזאת כדי לעמוד בתנאי הוראות מס הכנסה הקובעות כי גם אם המכירה לא בוצעה במחיר השוק, מסיבות פנימיות שונות, עדיין תחול על החברה חובת תשלום מיסים כאילו העסקה נעשתה במחיר השוק.

שימוש במושג זה נעשה בהקשרי ביטוח – במקרים רבות מחיר השוק של הרכב אינו בהכרח מחיר המחירון שלו ועל כן פיצויים בגין גניבת רכב עשויים להיות נמוכים מהנקוב במחירון.

מחקר שוק – תהליך של איסוף מידע על השוק הרלוונטי לעסק שלך או לקוחותיו, כדי שתוכל לקבל פרספקטיבה על המרחב בו פועל העסק שלך. מתוך התבוננות כוללת תוכל לבחון את איכויותיו של העסק שלך. השלמת הידע הקיים בחברה (מניסיונה ומידע שנאסף ממקורות גלויים). על מנת להרחיב את הבנת הסביבה העסקית והשיווקית. המידע שמתקבל באמצעות מחקר השוק מסייע בקבלת החלטות אסטרטגיות ולעתים גם בהחלטות טקטיות. שתי דיסציפלינות מרכזיות מקובלות במחקרי שוק. מחקרים כמותניים המבוססים על מדגם סטטיסטי רחב ושואלים שאלות סגורות ולעומתם מחקרים איכותניים הכוללים ראיונות עומק. תצפיות וקבוצות מיקוד מתבצעים בקבוצות קטנות ואף באופן אישי אחד-על אחד.

מחקר שוק הוא תהליך אשר מבצעת חברה או מותג אשר מעוניינים לאסוף מידע טרם תחילת פעילות בשוק חדש או במהלך פעילותה השוטפת. לדוגמה, אם החברה מבקשת לחדור לשוק האמריקאי עם מוצר משלה, היא תרצה לבדוק האם השוק מתאים למוצר זה, מה רמת התחרותיות בשוק ואיך ניתן למכור את המוצר בשוק העתידי בבחינת תמחור, מיצוב, אסטרטגיה שיווקית ועוד.

בנוסף גם חברה או מותג הפועלים בשוק קיים מבצעים מחקרי שוק על מנת למדוד את התנהגות הצרכנים, לבדוק את תפיסת הלקוח כלפי המוצר והחברה.

בעבר, ביצוע מחקר שוק היה תהליך עתיר משאבים ולכן זמין רק לחברות גדולות. כיום, לעומת זאת, הזמינות של כלים מקוונים (רשתות חברתיות, סקרים מקוונים, ועוד) מאפשרת לאסוף מידע רלוונטי גם עבור עסקים קטנים על מנת להבין טוב יותר את השוק אליו הם פונים ועל ידי כך להפחית את הסיכון שקיים בחדירה לשוק חדש.

מחקרי תצפית – מחקרים המתבססים על התבוננות (מודעת ולא מודעת) בהתנהגות הנחקרים.

מיומנויות יכולות שלמדת במהלך השנים, מהחשיפה לסביבה.

מיומנות היא יכולת נרכשת או כישרון לבצע פעולות מסוימות המיועדות להניב תוצר או תוצאה רצויה, באופן יעיל מבחינת משאבי זמן ואנרגיה.

רכישת מיומנות היא תהליך של למידה המשתמר בזיכרון הפרוצדורלי. המיומנויות השונות נרכשות לאורך התפתחותו של האדם באופן הדרגתי, מהמיומנויות הפשוטות ועד למורכבות יותר. בדומה לכל תהליך למידה אחר, רכישת מיומנות מושפעת מגורמים כמו יכולות האדם, ההתנסות הקודמת שלו, המוטיבציה ללמידה, תרגול ועוד. אדם אשר רכש מיומנות גבוהה במיוחד בתחום מסוים נקרא אומן בתחום זה.

בחברה המודרנית, מטרת החינוך היא לאפשר לאדם לרכוש את המיומנויות הנדרשות לתפקוד בחיי היום יום, להשתלבות בחברה ולרכישת מקצוע.

המיומנויות הבסיסיות נלמדות במסגרת של חינוך פורמלי וחינוך בלתי פורמלי. הן כוללות לרוב את לימוד השפה המקומית, קריאה, כתיבה, מיומנויות מתמטיקה בסיסיות, חוקי התנועה וכדומה. אדם אשר לא רכש את המיומנויות הבסיסיות עשוי להיתקל בקשיים רבים במשימות שונות בחיי היומיום.

ניהול הרזה [ Lean Management] – גישה ניהולית אשר פותחה ביפן הדוגלת במניעת בזבוז מכל סוג בתהליכים תפעוליים.

ניהול רזה, היא שיטת ניהול, שמטרתה שיפור רווחיות הארגון לאורך זמן והגברת שביעות רצונו של הלקוח. היא מיושמת בחברות יצרניות, ארגוני שירות, ארגונים פיננסיים וארגוני בריאות בכל העולם.

ניהול השינוי [Change Management] – גישה ניהולית אשר פותחה ביפן הדוגלת במניעת בזבוז מכל סוג בתהליכים תפעוליים.

ניהול השינוי הוא ניהול תהליך מהותי ויסודי בארגון במהלכו יגודרו תהליכים מחדש, יוחלפו אנשי מפתח, ישתנו שיטות עבודה או שהארגון יעבור לאזור גיאוגרפי אחר. שינוי ארגוני מהותי כרוך בלוגיסטיקה מורכבת, תקציבים, התמודדות עם התנגדויות ופחדים ועלול ליצור פגיעה בהתנהלותו הסדירה של הארגון ולכן צריך אדם או יחידה שבאחריותה יתבצע ניהול השינוי. ניהול השינוי כרוך בהכנה מוקדמת לתהליך השינוי הכוללת לעיתים אבחון ארגוני,  תכנון תהליך השינוי, נטרול התנגדויות, הקצאת זמן ותקציב לצורך הערכות לשינוי. ניהול השינוי אינו מסתיים לאחר ביצוע השינוי אלא רק אחרי שהשינוי יאומץ ויופנם על ידי כל הגורמים המעורבים בו.

ניהול השיווק – בדומה לכל תפקיד ניהולי אחר, נושא באחריות להחלטות תפעוליות וניהוליות, וכן משתלב בהחלטות אסטרטגיות. תחומי האחריות הספציפיים של מנהל השיווק הם: השיווק, המוצרים, קידום המכירות ההפצה והשירות.

ניהול לפי אילוצים [ Theory of Constraints] – השוק התחרותי והשינויים המהירים החלים בסביבה העסקית מחייבים שינויים מתמידים בארגון. הארגון משול לשרשרת, וחוזקו נקבע עפ"י החוליה החלשה, שהיא האילוץ של הארגון.

ניהול לפי אילוצים – תורת האילוצים מתבססת על כך שמערכת האספקה והתפוקה מוגבלות ע"י אילוצים המגבילים את המכירות או את הייצור. תורה ניהולית המאפשרת לארגונים יצרניים לאתר צווארי בקבוק של מערכותיהם ולטפל בהם. השוק התחרותי והשינויים המהירים החלים בסביבה העסקית מחייבים שינויים מתמידים בארגון. הארגון משול לשרשרת, וחוזקו נקבע עפ"י החוליה החלשה, שהיא האילוץ של הארגון.

ניהול לפי חריגים [[Management By Exceptions – הרעיון העיקרי העומד מאחורי שיטה זו הוא שלמנהל תמיד חסר זמן, לכן הוא לא צריך לעסוק בעניינים שגרתיים, אלא באירועים חריגים בלבד.

ניהול לפי חריגים זה שיטה של הפעלת הארגון, המבוססת על מתן הנחיות לעובדים, וחיובם להביא לפני הממונה עליהם אך ורק מקרים החורגים מאותן הנחיות. גישה המתמקדת בטיפול ביוצא דופן ובחריג ומתעלמת מביצוע הנעשה לפי תקן.

ניהול לפי יעדים – הממונה יחד עם העובדים מגבש יעדים והעובד נמדד ע"פ אותם תוצאות ולא תהליכים. הנעה באמצעות אלמנט שיתוף. היעד צריך להיות כמותי: תקני איכות, יעדי מכירות.

יהול לפי יעדים או ניהול לפי מטרות הוא שיטת ניהול שבה נקבעות מטרות ספציפיות עבור העובד, וכיצד יש להשיג כל מטרה. חלק מרכזי משיטת הניהול הזו היא מדידת תפוקתו של העובד והשוואתה מול היעדים שנקבעו לו. לפי הגדרתו של ג'ורג' אודיורן, מאבות השיטה, ניהול לפי יעדים הוא תהליך שבו המעביד והעובד קובעים יחד את המטרות המשותפות, מגדירים את תחומי האחריות של העובד מבחינת התוצאות שמצפים ממנו, ומשתמשים במדדים הללו כקווים מנחים לניהול היחידה והערכת התרומה של כל עובד. חשוב לדעת שהעיקרון שהמעביד והעובד קובעים יחד את היעדים אינו משותף לכל היישומים של שיטת הניהול לפי מטרות, אלא אופייני ליישום מסוים של השיטה. היעדים של העובד נגזרים מיעדי היחידה, ואלה נגזרים מהיעדים של הארגון כולו. השיטה היא יישום של תורת קביעת היעדים.

ניהול לקוחות – ניהול תהליכי העבודה עם הלקוח, כולל שירות, מכירות, שימור, גביה וכדו'. בצורה דומה מסייע התחום גם בניהול ספקים עובדים, שותפים עסקיים או כל אוכלוסיית ידע אחרת רלוונטית לארגון.

ניהול מטריציוני – בשוק תחרותי של ימינו קיימת חשיבות מרובה לניהול יעיל ונכון של העסק באופן ישים ורווחי בין אפשרויות הניהול השונות של העסק כדאי להכיר גם את האפשרות של ניהול מטריציוני. לעומת זאת בשיטת ניהול המוכרת כל מנהל דואג להחזיק את העובדים החזקים אצלו, ולא רואה את טובת החברה לנגד עיניו. ניהול מטריציוני הוא למעשה שיטת ניהול דינאמית וגמישה בה עובדי החברה מתפקדים בהתאם לצורכי הארגון המשתנים, לדוגמא: עובד משוייך על פי רוב לפרויקטים על פי דרישה, ולא בהכרח מחויב לפרויקט אחד או לעבודה מסוימת וסיזיפית אותה עליו לבצע על בסיס יום יומי. שיטת ניהול מעט מורכבת אבל בעלת יתרונות מרובים. בשיטת ניהול מטריציונית, ברוב המקרים נמצא העובד תחת שני מנהלים – מצד אחד כפוף למנהל פרוייקט / מוצר ומצד שני כפוף גם למנהל קבוע אחר בארגון. מדובר בשיטת ניהול מעט מורכבת, שכן שני המנהלים עשויים לצפות לתוצאות שונות מהעובד (האחד עשוי להתחשב במשך הזמן אשר לוקח לעובד לפתח או לעסוק במוצר / שירות, והשני עשוי לשאוף למצויינות עבודה בפועל), ולדעת לאזן ולשלב בין הדרישות השונות על הצד הטוב ביותר.

ניהול מטריציוני היא שיטת בניית ארגון ואופן מבנהו, כך שעובדים מקצועיים (למשל עובדי מחקר ופיתוח או אנשי מכירות) אינם כפופים בהכרח לעבודה על פרויקט מסוים או מוצר כלשהו, אלא מוקצים באופן דינאמי לפרויקטים שונים לפי דרישה ומנוהלים מקצועית על ידי גורם אחד וכפופים פרויקטלית לגורם אחר.

מבנה זה מאפשר גמישות והתאמה מהירה לצורכי השוק, למשל בנייה מהירה של צוות כאשר קם הצורך בפיתוח מוצר חדש ופירוק הצוות בסיומו. כמו כן מאפשר הדגם התמקצעות ושיתוף ידע בין אנשי מקצוע, השייכים ארגונית לקבוצה אחת ומקיימים בדרך כלל ערוצי שיח והעשרה משותפים. צורת ניהול זו גם ממזערת "זמנים מתים" של בעלי מקצועות מסוימים במהלך פרויקט או פיתוח מוצר שיש בו עליות ומורדות בצרכי ההעסקה של כל בעל מקצוע, כיוון שבשעת שפל העסקה בפרויקט אחד ניתן לנצלו בפרויקט אחר.

החסרון העיקרי של מבנה זה הוא הקונפליקט שעשוי להיווצר אצל העובדים, שבמצב זה כפופים לשני מנהלים: מנהל המחלקה הפונקציונאלית/ מקצועית מחד ומנהל המוצר או מנהל פרויקט מאידך, שלעיתים יכולים לפעול תחת מניעים שונים ואף סותרים. כמו כן, מנהל הפרויקט אינו שולט בכל משימות העובדים המוקצים לו ועל המנהל הפונקציונלי/ מקצועי לדאוג להעסקה מלאה של כל עובד ולחלוקת נטל שווה בין כל עובדיו, בכל נקודת זמן.

ניהול סיכונים [Risk Management] – פעילות יזומה לצמצום סיכונים מסוגים שונים: סיכונים עיסקיים, פגיעה ברכוש, פגיעה בשלום העובדים , תביעות משפטיות ועוד. ככלל נוהל סיכונים כולל איתור הסיכונים והערכת חומרתם ופיתוח אסטרטגיה לצמצומם, למשל על ידי הפחתת ההסתברות להיווצרות נזק; (כמו לקוח יחיד או ספק יחיד); ביטוח, ייעוץ משפטי.

ניהול סיכונים הוא תהליך הקשור בניהול שוטף ומטרתו לאתר סיכונים/מפגעים, הערכת עוצמת הפגיעה/הנזק, תעדוף הטיפול בהם על פי העוצמה, הגדרת השיפור הנדרש וההשקעה הנדרשת לשיפור ובקרה על ביצוע פעילויות השיפור.

ניהול קשרי לקוחות [CRM – Customer Relationship Management] – מטרת CRM – לשפר את השירות ללקוח באמצעות יישום תהליכים ומתודולוגיות המאפשרים ללמוד יותר על צרכי הלקוחות ולשפר את הקשר עימם. תפיסה ניהולית-שיווקית המעמידה את הלקוח (במקום למשל את המוצר) במוד הפעילות של החברה. על פי תפיסה זו יש לתחזק ולחזק את הקשרים עם כל לקוח ולקוח באופן פרטני. לשם יישום התפיסה החברה משתמשת בכלים שונים, ובעיקר בטכנולוגיות של איסוף, עיבוד וניתוב נתונים. CRM – הינה אסטרטגיה, תהליכים ותרבות ארגונית הבאים לטפל במכלול היחסים של הארגון מול לקוחותיו. CRM מאפשר לארגון למנף את היחסים עם הלקוחות על מנת לשפר את הביצועים העסקיים שלו, תפיסת ה – CRM שמה את הלקוח במרכז ומאפשרת לקיים את כל התהליכים העסקיים של הארגון, מזווית הלקוח, הוא מסייע לארגון לנהל את מכלול הקשרים והאינטראקציות עם לקוחות. הוא מספק תהליכים עסקיים לאיתור ויצירת הזדמנויות, לשיווק, למכירה, לשירות, גביה, לשימור לקוחות, לעיתים נראה כי מערך ה – CRM הוא הכל, ואכן מערך CRM כולל את כל התהליכים העסקיים, כל המידע, כל הידע… במשקפיים של היחסים עם הלקוח.

מערכת ניהול קשרי לקוחות Dynamics CRM של מיקרוסופט, מבוססת על ראייה עסקית רחבה, ומכילה כל פונקציה חיונית לניהול מאגר הלקוחות וההזדמנויות העסקיות. כיום בזכות מחשוב ענן ומודל SaaS (תוכנה כשירות) המערכת נגישה גם לעסקים קטנים-בינוניים עם תקציבים מוגבלים והופכת את חיזוק הקשר הלקוחות ממשימה מורכבת למשימה סופר פשוטה.

ניוזלטר [Newsletter ] –  ניוזלטר הוא מכתב אלקטרוני, הניתן לשליחה כקובץ מצורף או כדף HTML ובו מידע כלשהו שלנמען יש ענין ורצון לקבל. כתב עת הנשלח בדיוור אלקטרוני לשם חיזוק הקשר בין החברה ללקוחותיה ועדכונם במוצרים חדשים, בשירותים חדשים ובנעשה בתחום העניין המשותף לחברה וללקוחותיה. ניוזלטר יכול לכלול למשל מאמרים מקצועיים, חדשות מהענף או העסק, מבצעים סקרים ועוד. מה שולחים ב-Newsletter ? פרטים על מבצעים, מינוי חדש, חדשות, הזמנות לכנסים ולאירועים, מידע בתחומים ספיציפיים, סקירות שבועיות / חודשיות / רבעוניות, סיכומי פגישות, מכתבי תודה, ברכות לחגים ומועדים ועוד ועוד… מתי שולחים Newsletter ? לפני תערוכה, בהשקת מוצרי או שירות חדש, עדכון על ארוע חשוב – מעבר משרדים / מנוי שותפים / זכייה במכרז ועוד. בכל פעם שרוצים לחזק את הקשר עם הלקוחות הקיימים. בכל פעם שרוצים לגייס לקוחות חדשים.

ניוזילטר הוא פרסום קבוע המופץ בדרך כלל באמצעות דיוור אלקטרוני באופן קבוע אחת לתקופת זמן מסוימת.

מסרים אלה המופצים באמצעות מערכת דיוור או תוכנה לדיוור של דואר אלקטרוני, בכמויות גדולות (להבדיל מתוכנות כמו Outlook או Thunderbird). ניוזלטרים תופסים תאוצה בקרב משתמשי האינטרנט בכל העולם, מעבר למסרונים הכתובים.

הניוזלטר מופץ לרוב בנושא אחד אשר הוא המעניין ביותר את הנרשמים אליו והם מבקשים לקבל חדשות אך ורק בנושא זה. נושאים מקובלים בניוזלטרים הם: טכנולוגיה, מדע, חדשות, בדיחות, טבע, בישול ועוד.

ידיעונים רבים מתפרסמים על ידי מועדונים, כנסיות, חברות, עמותות, ועסקים, במיוחד חברות, כדי לספק מידע לעניין את חבריהם, לקוחות או עובדים. ניוזלטרים מסוימים נוצרים לשם עידוד מכירות, שימור לקוחות ובכך, הגדלת הכנסות העסק.

שליחת עלונים ללקוחות קיימים ופוטנציאליים היא אסטרטגיה שיווקית מוכרת ונעשה בה שימוש בכל העולם במגזרים שונים.

ניתוח STEPP – מסגרת לחקירת הסביבה הכלכלית שבה פועל כל ארגון. הניתוח מזהה גורמים סביבתיים (חברתיים, טכנולוגיים, כלכליים, פוליטיים ופיזיים) היכולים להשפיע על ביצועיו העתידיים של הארגון.

ניתוח ביצועים – הערכה של מנהל בתחום רמת העובדים, מערכות ומערכות המשנה של הארגון הפועלים בצורה הדדית, כיחידה, כדי להשיג את מטרות הארגון.

ניתוח ביצועים זה צורה של הנדסה תעשייתית שבה נעשה יישום שיטות וטכניקות לפתרון בעיות, לקבלת החלטות ולבקרה בארגון, על מנת לקבוע את דרך פעולת הארגון בצורה הטובה ביותר. (גם: חקר ביצועים)

ניתוח מחירים [Price Analysis] – השוואת המחיר של פריט מסוים למחיר פריטים דומים או זהים. ההשוואה נעשית מול מחירים הסטוריים , מחירי השוק, מחיר חו"ל, מחירים אנלוגיים וכדומה, מבלי להיכנס לפרטי העלויות של הפריט.

ניתוח נקודת האיזון [Break Even Point Analysis] היקף פעילות של עסק / חברה (במונחי היקף מכירות ו/או תפוקה) בו ההכנסות משתוות בדיוק לסך העלויות (המשתנות והקבועות). בנקודה זו ההכנסות וההוצאות, מאוזנות והרווח הוא אפס. ניתוח נקודת איזון מציג את היחס שבין הרווחיות לבין היקף הפעילות העלויות הקבועות והמשתנות והתוצאה היא המחיר ליחידת מוצר.

נקודת האיזון: היא המצב בו מחזור העסק – הכנסות מספיקות על מנת לכסות את ההוצאות המשתנות והקבועות של העסק, כלומר מצב בו העסק מאוזן – אינו מרוויח ואינו מפסיד תפעולית.

ניתוח ערך [ Value Analysis] – סקירת הפעילויות שפריט כלשהו אמור לבצע במטרה לייצורו בדרך זולה יותר. זאת לאחר שהוא כבר יוצר בעבר בדרך מסוימת ומחירו ידוע. הסקירה מבוצעת על-ידי צוות מקצועי שגם הרכש שותף בו.

ניתוח ערך זה בדיקה ובחינה של עלויות ופונקציות של חומר או מרכיב בשלבים השונים של ייצור. ופעילות במגמה למצוא אלטרנטיבות שיוזילו את העלויות וייעלו את הפונקציות על מנת לקבל את מיטב האיכות במחיר הסופי הנמוך ביותר, או שהשינוי בו יהיה מקובל ומוצדק על פי החסכון שהושג.

ניתוח פארטו [Pareto Analysis ] – עיקרון פארטו קובע כי רוב הבעיות נובעות ממספר מצומצם של גורמים. הוא נשען על יחס המנחה 80 – 20 אשר משמעותו כי 80% מהבעיות נובעות מ- 20% של מכלול הגורמים היכולוים לגרום לבעיות אלו. היחס 80 – 20 אינו יחס מתמטי מדויק אלא יחס מנחה, ומשמעותו הינה המעט הינו העיקר והרוב הוא התפל. ההפרדה של המשמעותי מהרוב הטפל, מאפשרת התמקדות באותם גורמים לרוב הבעיות.

מיצוב [ POSITIONING] –  אפיון מוצר והתאמתו לתפיסת הצרכנים. מיצוב נותן מענה לשאלות, כמו מהו תפקיד המוצר ולמי הוא מיועד? פעולת המיצוב מסייעת לצרכן למקם את המוצר במקום הנכון בזיכרונו ובתודעתו בין מוצרים דומים. באמצעות מיצוב מדגישים את ייחודיות המוצרים ומבססים את ההבחנה בתודעת הלקוחות.

מיצוב הוא מושג שהוצג בעולם האסטרטגיה העסקית והשיווק בשנות השבעים ונוגע לעמדה הייחודית של חברה או מוצג בשוק. המושג צמח משני כיוונים שונים ונושא שתי משמעויות נבדלות – מיצוב כמהלך אסטרטגי ומיצוב כמהלך שיווקי.

מיקור חוץ [Outsourcing] – תהליך עסקי שבו החברה מוציאה חלק מפעילויותיה לקבלן חיצוני. בדרך כלל החברה לא מוציאה את פעילויות הליבה שלה אלא פעילויות תומכות כגון : פעילות המיחשוב, שמירה, ניקיון, לוגיסטיקה וכיוצא בזה. הוצאת פעילויות שמתבצעות בדרך כלל בתוך החברה, לגורמים חיצוניים. בדרך כלל נעשה שימוש במיקור חוץ לשם הפחתת עלויות, ייעול עבודת הארגון, שיפור האיכות והמקצועיות, גמישות תעסוקתית וחסכון במשאבים ניהוליים. שיטת ניהול מודרנית שבמסגרתה הארגון מעביר חלק מהפעילויות הצדדיות שלו (כגון שירותי הסעדה וניקיון) לקבלן חיצוני המתמחה במתן אותן פעילויות. בלועזית: אאווט- סורסינג.

מיקור חוץ הוא שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלן, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו.

מיתוג – מיתוג הוא צירוף של תכונות ותועלות (פונקציונליות ורגשיות) אשר השילוב ביניהן מתחיל ליצור ערך בעיני הצרכן. יש להביא את המוצר לתודעת הצרכנים על מנת שיתחילו ליצור העדפה על פני המוצרים המתחרים. כשהצרכנים מרגישים, כי קיימים ערכים משותפים להם ולמוצר יעדיפו לרכוש את המוצר הנ"ל ויהפכו נאמנים לו. מיתוג הוא תהליך שבאמצעותו אנו יוצרים זהות למוצר שלנו ומשפיעים על האופן בו הוא נתפס בעיני הקהל, ישנן רמות מיתוג שונות.

מיתוג היא שיטה לשינוי זרימת זרם חשמלי במעגל חשמלי באמצעות מתגים חשמליים.

כשאדם נכנס לחדר חשוך, סביר למדי שירצה להדליק את האור ולכן ילחץ על מתג ההפעלה ובכך יסגור את המעגל החשמלי המפעיל את הנורה, כלומר – ידליק אותה. כשירצה לכבות את האור, יחליף את מצבו של המתג ובכך יכבה את הנורה, או, לחלופין, יפתח את המעגל. בצורה דומה, מתבצע הדבר במערכות מורכבות אף יותר בהן יש להדליק או לכבות רכיבים מסוימים או, לחלופין, להחליף בין שתי רמות מתח – גבוהה ונמוכה. בתחום זה עוסקת תורת המיתוג בחשמל ובאלקטרוניקה. לתורת המיתוג ישומים מרכזיים גם במדעי המחשב, האלקטרוניקה הספרתית והתקשורת האלקטרונית.

מכירה – מכירה היא פעולה עסקית של העברת בעלות בנכס או בחפץ מסוים, מצד המוכר אל צד הקונה. במכירה מוגדרים : נשוא המכירה (החפץ הנמכר), התמורה (לרוב מחיר המכירה) והתנאים. הפעולה נגדית (מצד הקונה) היא פעולת הרכישה. פעולות מכירה ורכישה מהוות תהליך הבסיסי בביצוע פעילות כלכלית, ובפרט בביצוע יחסי מסחר.

מכירה היא פעולה עסקית של העברת בעלות (זכות הקניין) בנכס או בחפץ מסוים, מצד המוכר אל צד הקונה. במכירה מוגדרים: נשוא המכירה (החפץ הנמכר), התמורה (לרוב מחיר המכירה) והתנאים. הפעולה הנגדית (מצד הקונה) היא פעולת הרכישה. פעולות מכירה ורכישה מהוות את ההליך הבסיסי בביצוע פעילות כלכלית, ובפרט בביצוע יחסי מסחר.

מתן שירות (כנשוא מכירה) עשוי להיחשב לפעולת מכירה, או לחלופין כביצוע עבודה, שתמורתה היא שכר עבודה או שכר טרחה. העברה של בעלות ללא תמורה (למשל מתן מתנה) אינה פעולת מכירה.

תהליך המכירה הוא נושא מחקר משמעותי בתחום השיווק, בשל הרצון לבצע את הפעילות העסקית. לנושא בעיקר משמעות בניסיון של מוכרים וחברות לאתר את הגורמים המשפיעים על הקונה לבצע עסקה.

עסקת חליפין, ברטר (Barter), היא עסקה שבה כל צד הוא גם מוכר וגם קונה. דיני המיסים מתייחסים אל עסקת החליפין כאל שתי עסקות מכירה נפרדות, שהתמורה הכספית בגינן מתקזזת.

מרבית פעולות המכירה לצרכן הסופי מתבצעות בחנויות, המתווכות בין היצרן ובין הצרכן הסופי. החנות עוסקת במכירה קמעונאית, ולעיתים מתווך בינה ובין היצרן גוף העוסק במכירה סיטונאית.

מנהגות מתגמלת – המנהל המתגמל, יוצר אצל מונהגיו תודעה ברורה של קשר בין מאמץ ותגמול, כדאי להתאמץ ולהשקיע כי יש לכך תמורה.

מנהגות מתגמלת זה מנהיגות המבוססת על דינמיקה של הנעה באמצעות תגמולים. התיאוריות השונות שהדגישו את המימד העיסקאי במנהיגות הניחו כי מתקיים תהליך חליפין (exchange) בין המנהיג למונהגים.

מנהלי ביניים [ Middle Managers ] – האנשים שמועסקים באמצע ההיררכיה הניהולית של הארגון ואחראים לביצוע התוכניות ומטרות המנהלים הבכירים.

מסגרת אשראי –   גובה האשראי על צורותיו השונות שהבנק מאשר לחברה. אחת הצורות השכיחות היא מסגרת של משיכת יתר בחשבון העו"ש. מסגרת כזאת נקבעת לתקופה נתונה, בדרך כלל עד שנה, עם אפשרות לחידוש. היא כרוכה בתשלום חודשי על פי גובה המסגרת, אולם הריבית משולמת רק בגין הניצול בפועל.

מסגרת אשראי היא גובה הסכום שהבנק מאפשר ללקוח להוציא בכל חודש, גם אם החשבון שלו נמצא במינוס. מסגרת האשראי קובעת בעצם את המינוס המקסימלי שהלקוח יכול להגיע אליו באישור הבנק.

מסגרת האשראי נועדה לאפשר ללקוחות להוציא כספים מהבנק עד שהמשכורת הבאה תיכנס לחשבון. גובה המסגרת נקבע בדרך כלל לפי החסכונות שיש ללקוח בחשבון הבנק או לפי גובה השכר החודשי שלו (המסגרת תהיה בערך פי 2 מהשכר החודשי).

מסע פרסום – קמפיין -מסע פרסום מקיף, בו יש שימוש ביותר משתי מדיות. כשחברה מתחילה במסע פרסום היא תעדיף לרוב להשתמש בשלוש מדיות לפחות (בהתאם לתקציב) על מנת להגיע למקסימום חשיפה.

סע פרסום או קמפיין פרסומי הוא מסע תעמולה פרסומי – סדרה של הודעות פרסום אשר חולקות רעיון ונושא אחיד ומטרה משותפת ויוצרות יחדיו שילוב של תקשורת שיווקית.

מסעות פרסום מופיעים באמצעי תקשורת שונים לאורך תקופת זמן מסוימת ולשם מטרה מוגדרת.

המרכיב החשוב ביותר בעת יצירת מסע הפרסום, הוא קביעת הנושא המרכזי שינחה את המסע. בחירת הנושא קובע את סגנונן של כל אחת מן הפרסומות ואת סוגי התקשורת השיווקית שישמשו במסע. הנושא המרכזי שנבחר למסע הפרסום הוא המסר המרכזי שישמש גם בפעולות קידום המכירות. לעיתים מצורף לנושא המרכזי גם סיסמה (מוטו) – משפט קצר המביע את הרעיון, וכן סמליל (לוגו) – סמל מייצג שבו ייזכר המוצג הנמכר או החברה המוכרת אותו.

מסר שיווקי – יכול להיות מילולי או גרפי, קצר וברור כך שיקדם את הלקוח הפוטנציאלי בהתאם למטרה השיווקית. אם המטרה השיווקית שלך היא מכירת מוצר אז המסר השיווקי שלך יהיה משפט אחד המציג את המוצר שלך, התועלות שלו לצרכן והייחודיות שלו.  

מפה אסטרטגית [Strategic Map] – כלי ניהולי המתאר את האסטרטגיה של הארגון בצורה ויזואלית ולוגית. הרעיון המרכזי בגיבוש מפה אסטרטגית הוא לתרגם את האסטרטגיה הארגונית הקיימת לתרשים 

שיבטא את יצירת הערך בארגון ויציף קשרי גומלין בין מדדי הצלחה שונים ובין תהליכים עסקיים של הארגון.

המפה האסטרטגית הינה כלי ניהולי המתאר את האסטרטגיה של הארגון באמצעות תרגום והצגת ארבעת המימדים העיקריים שלה: פיננסי, לקוחות, תהליכים פנימיים, למידה וחדשנות. המפה האסטרטגית מציגה את תהליך יצירת הערך בארגון על ידי יצירת קישור בין תהליכי הליבה השונים לבין היעדים, המדדים והנכסים הבלתי מוחשיים הנדרשים כדי להשיגם. הקישור הוא קישור לוגי של יחסי סיבה-תוצאה, המתבצע ברמות ההיררכיה השונות בארגון.

מרכז רווח – אחוז הרווח שנוסף למחיר הקנייה ונועד לממן את עלויות הקמעונאי ולספק רווח עבור פעילותו. אחוז זה מחושב על בסיס המחיר לצרכן.

מרכז רווח הוא בראש וראשונה קונספט ניהולי. אם אנחנו מגדירים תחום בעסק כמרכז רווח, משמע יש לו זכות קיום עצמאית כתחום פעילות בעסק והוא מייצר הכנסה נובעת ורווח. ניהולית- מתקבלות לגביו החלטות עצמאיות לגבי יבוא, הוצאות  לוגיסטיות, פרסום ושיווק, אחסון ועוד.

משום כך יש להפריד את ההכנסות שלו מתחומים אחרים  ולהציבן מול ההוצאות הספציפיות שלו.

מתחרה ישיר – מי שמשווק מוצר (או שירות) זהה או דומה למוצר שלנו. מבחינת המחיר והצורך הצרכני עליו הוא עונה / התועלת שהוא מספק לצרכן. למשל פפסי היא מתחרה ישירה של קוקה קולה. 

מתחרה עקיף – עונה על אותו צורך צרכני של מוצר (או שירות) שונה מהמוצר שלנו, אך תחליפי עובר הלקוח, למשל: ערוצי הכבלים הם מתחרים ישירים לערוצי הלוין. ושהים מתחרים עקיפים לבתי הקולנוע.

נהלים [Regulations] – אוסף כללים המתארים את מדיניות ההנהלה בנושא הנדון (במקרה שלו – רכש).

נוהל הוא רשימה של כללים המגדירים את דרך ביצועה של משימה מסוימת.

בארגון נקבע אוסף של נהלים לטיפול במשימות שהארגון ניצב בפניהן – משימות שגרתיות, שהנוהל מופעל לגביהן פעמים רבות, ומשימות נדירות, שהנוהל העוסק בהן מופעל לעיתים רחוקות. בגיבושו של נוהל עוסקת בדרך כלל ועדה שמונתה לכך, או מנהל שהנוהל נמצא במסגרת סמכותו. הנוהל מבטיח טיפול אחיד ומוסכם מראש במשימה, ומצמצם את הצורך בהחלטות אד הוק. הנוהל מפרט את האחראים לביצוע המשימה, את המשאבים הנחוצים לביצוע המשימה, ואת השלבים שיש לבצע לשם השלמתה. לעיתים דורש הנוהל תיעוד של העמידה בו, באמצעות חתימה על רשימת תיוג או כתיבת תיאור של ביצוע הנוהל, לשם בקרה עתידית. לנוהל חשיבות גדולה במיוחד כאשר הוא עוסק בהתקשרות בין ארגונים נפרדים, שנדרש תיאום ביניהם.

בנוסף לנהלים המשמשים להכוונת פעילות אנושית, מקובלים נהלים להכוונת פעולתם של מחשבים, ובפרט נהלים העוסקים בתקשורת מחשבים, שקיומה התקין מחייב נוהל שלפיו פועלים המחשבים המתקשרים. נהלים מסוג זה הופכים פעמים רבות לתקנים בינלאומיים. דוגמה בולטת לכך היא חבילת פרוטוקולי התקשורת TCP/IP.

נטוורקינג [Networking] – גישה ניהולית הגורסת שיש חשיבות מרכזית לרשת הקשרים האישיים המתקיימים בין מנהלים בדרך להשגת הצלחות ישירות ועסקיות. בעקבות התפשטות הגישה. בתי ספר רבים מקדישים מאמצים לטיפול ברשת הקשרים של בוגריהם, בינם לבין עצמם ובבנית קשרים לדמויות שכבר חוו הצלחה ויכולים לשמש כמנוף להתקדמות לא פחות מאשר בלימודים עצמם. רישות עסקי, שיטת עבודה של יצירת רשתות קשרים בין בעלי עסקים לקידום הדדי של העסקים שלהם. בארץ קיימות קבוצות או רשת קבוצות ופורומים המקדמים שיטה זו.

רשות עסקי (נטוורקינג) הוא גישה שיווקית העושה שימוש במפגשים חברתיים של אנשי עסקים ובעלי עסקים מרקעים שונים, למטרת יצירת רשתות חברתיות העשויות להוביל לשיתופי פעולה והזדמנויות עסקיות.

ניהול אסטרטגי – מודל כולל של ניהול עסקי, המתאים במלואם תהליכי תכנון ופעולה לזיהוי הזדמנויות (חשיבה אסטרטגית), קבלת החלטות, נקיטת פעולה (יישום אסטרטגי) ושיפור ביצועים.

אסטרטגיה היא הכלי הניהולי-תכנוני-ביצועי החשוב ביותר, ובלעדיה משול הארגון לספינה המשייטת ללא מצפן. תכליתה של האסטרטגיה לארגן ולאגם את כל משאבי הארגון ויכולותיו השונות במבנה יעיל וגמיש, לצורך מיצוב תחרותי-עסקי משופר מזה של המתחרים. אסטרטגיה מקיפה את כל מרכיבי הארגון במתווה סדור ומתוכנן המושתת על תכנון הפעילות, המבנה הארגוני והתרבות הארגונית לכדי הלימה מיטבית, שתיצור בטווח הארוך ביצועים עסקיים משופרים מאלה של היריבים בענף.

ניתוח פעילות – במדידת עבודה – אחוז הזמן המוקדש לפעילויות שונות בארגון. ניתוח פער בדיקה והשוואה בין תוצאות בפועל לבין יעדים או תחזיות של הארגון.

ניתוח פערים [ Gap Analysis] – מיפוי הפערים הנוצרים כתוצאה מהטמעת התהליכים החדשים וההבדלים לבין התהליכים המצויים.  

ניתוח פערים איתור פערים בשווקים קיימים כבסיס להערכת חלופות אסטרטגיות ובחירת האסטרטגיה השיווקית המתאימה לסגירתם. הניתוח נעשה על ידי השוואת התרומה המתקבלת מהאסטרטגיה הקיימת, בתנאים הנתונים של התחרות, עם התרומה העשויה להתקבל מכל אחת מהחלופות האסטרטגיות שעל הפרק, על מנת לבחור בזו שתתן את התוצאות הטובות ביותר.

נפח רווח – השילוב בין רמת המכירות ואחוז הרווח מייצר את נפח הרווח המציג את השקלים שנשארים בקופה בתום הליך המכירות.

נצילות – נצילות אחוז הזמן שמשאב עוסק במטלה, מתוך סך כל הזמן שהוקצב לו לביצועה.

נצילות היא היחס בין האנרגיה המתקבלת ביציאה ממערכת לבין האנרגיה הנכנסת אליה, והיא נמדדת באחוזים או בשבר עשרוני. המערכת יכולה להיות מכונה, מכשיר חשמלי, בעל חיים או תופעה טבעית כמו השמש.

נתח שוק – הנתח היחסי של חברה מתוך כלל המכירות בקטגוריה מסויימת בשוק נתון. ניתנת למדידה על ידי היקיפי מכירה או ערכי מכירה חברה שמצוריה יקרים יותר אך נמכרים באריזות קטנות יותר תיהנה מנתח שוק כספי גדול יותר, לעומת חברה המוכרת את מוצריה באריזות גדולות יותר ובמחיר זול יותר, שנתח השוק הכספי שלה יהיה צנוע יותר, אך נתח השוק שלה יהיה גדול יותר מבחינת היקף המכירות (ליטרים, מטרים, טונות, או כל יחיד מידה המקובלת בענף). 

שוק הוא מונח במנהל עסקים המתאר את האחוז מכלל השוק הרלוונטי אותו משרת מוצר או ספק.

ניתן לחשב נתח שוק במונחי יחידות מכירה או במונחי כסף:

במונחי יחידות מכירה – נתח השוק של מוצר יחושב כסך יחידות המוצר שנמכרו בתקופה חלקי סך כל היחידות מכל הסוגים שנמכרו בשוק המוצר באותה תקופה

במונחי כסף – כסך ההכנסות של המוצר חלקי סך ההכנסות של כל סוגי המוצרים באותו שוק מוצר

נתח השוק מודד את החברה או המוצר ביחס לשאר השחקנים בשוק, אך אינו נותן תמונה מלאה שכן לא ניתן לדעת כיצד נחלקות הקניות בין המתחרים, האם התוצאה נובעת מכמות קטנה של לקוחות נאמנים למוצר או לספק או לחלופין מכמות גדולה של לקוחות לא נאמנים המפזרים את קניותיהם בין מוצרים או ספקים שונים.

סביבה תומכת תהליך – הגמשת סביבת העבודה לטובת הצלחה ו/או ייעול ו/או שיפור תהליך עבודה / שינוי ובכלל. שינוי כללי עבודה, נהלי עבודה שיטת עבודה, כלי העבודה / תוספת כלים גם אם ישנו לכאורה בזבוז יתר בהוצאות, כאשר התוצאה הסופית התייעלות קו ייצור / קו הרכבה / מחלקה / תהליך ובכלל. 

סביבת עבודה מתקדמת – סביבת עבודה מתקדמת היא סביבה המאפשרת לכל עובד לצמוח בה, להרגיש שהוא מתוגמל ביחס להצלחותיו, ושהצלחתו האישית חשובה לארגון. בכל ארגון טוענים כי ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר, ומבהירים שנכסים מוחשיים ניתן לרכוש תמורת כסף, אך הון אנושי מחויב ובעל ידע חייבים לתחזק ולשמר, שכן פיתוח משאב כזה לוקח זמן ודורש משאבים כספיים, סביב עבודה מתקדמת בארגון פירושה השקעה אמיתית בעובדים תוך הבנת צרכיהם, ויצירת מקום עבודה שיהא מקדם ומעצים. סביבת עבודה בריאה ובטוחה. סביבת עבודה המכבדת את העובדים. סביבת עבודה המקדמת פיתוח אישי של כל עובד. סביבת עבודה הרואה בעובד כבן אדם ובעל משפחה.

סוכני שיוני [ Change Agents] – משתמשי קצה אשר מסייעים למנהלים ב- שיווק המערכת ביחידות, למידת והצגת תהליכי העבודה, תמיכה מקצועית ומנטלית במשתמשים במהלך ההדרכות ותהליך ההטמעה.  

סיגמנטציה – בידול לקוחות בצורה מדויקת מאוד. אחד מול אחד – אחד לאחד.

סיגמנטציה – בראייה ממוחשבת המונח מתייחס לתהליך של חלוקת תמונה דיגיטלית למקטעים (סגמנטים) כאוספים של פיקסלים הנמצאים זה ליד זה בתמונה. מטרת התהליך היא לפשט או לשנות את הייצוג של התמונה לאוסף של אובייקטים בעלי משמעות שניתן להתייחס אליהם לאחר מכן על ידי אלגוריתמים אחרים לראייה ממוחשבת או לעיבוד תמונה, כגון מציאת גבולות או קווים. התוצאה של התהליך היא אוסף של מקטעים זרים המכסים את התמונה כולה.

סיטונאות – כל הפעילויות הכרוכות במכירה של סחורה או במתן שירות לקמעונאים הרוכשים אותם לצרכים מסחריים.

סיטונאות היא אוסף הפעילויות הכרוכות במכירת סחורות או שירותים למי שקונים אותם לצורך מכירה מחדש או לשימושים עסקיים. סיטונאות אינה כוללת יצרנים וחקלאים, משום שאלה עוסקים בעיקר בייצור, והיא אינה כוללת קמעונאים.

קמעונאות – מגוון הפעולות והעיסוקים הכרוכים במכירת מוצרים ו/או שירותים למשקי בית וליחידים לשימושם הפרטי.

קמעונאות היא מכירת מוצרים לצרכנים לצריכה פרטית, בדרך כלל בכמויות קטנות, להבדיל מסיטונאות שמהותה היא מכירת מוצרים בכמות גדולה מהיצרן או היבואן לקמעונאי לצורך מכירתם לצרכנים. את המילה טבע יהושע גורדון ב-1924. שורש המילה מהמילה "קמעא" בארמית שמשמעותה "קצת, לשיעורין".

סיעור מוחות [[BRAIN STORMING – דיון שבו משתתפים בעלי מקצועות שונים וכל אחד מעלה רעיונות הנוגעות לנושא הנדון. בשלב ה"סיעור" אין דנים ברעיונות אלא רק אוספים אותם.

סיעור מוחות (או סיעור מוחין) הוא במהותו תהליך של חשיבה בקבוצה, נוהל לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה לפתרון בעיות ופיתוח רעיונות. קבוצות יכולות להיפגש, לבצע סיעור מוחות, ולהפיק במהירות רעיונות ופתרונות אפשריים לבעיות. את אלה ניתן להעריך, למחוק את הבלתי-שימושיים וללטש וליישם את הרעיונות המבריקים. את שיטת "סיעור מוחות" (Brainstorming) הגה בשנות 1939 אלכס פ. אוסבורן (Alex F. Osborn) כשניהל חברת שיווק בשם BBDO. הוא המשיך לפתח את השיטה בשנות ה-50 כשהיה שותף במשרד הפרסום האמריקאי הגדול, "ברטון, דארסטין ואוסבורן", והוא פרסם אותה בשנת 1957 בספרו של אוסבורן Applied Imagination. ארגונים הגיבו בהתלהבות לגישה, בשל צורך גובר ברעיונות חדשניים לזירוז פיתוחם של מוצרים, תהליכים ושירותים חדשים. עבור רבים, גישתו של אוסבורן נראתה כמו מתת שמיים. לא היה עוד צורך להסתמך על ההשראה בחיפוש אחר תשובות. כמו אופנות אחרות בניהול, ההתלהבות מן הגישה מיצתה את עצמה והפופולריות שלה דעכה מעט.

ביצוע נכון של התהליך מחייב הכרה עם שלביו, וניהול נכון של הישיבה. אחרת, קיים סיכוי רב להתבדרות הישיבה ללא תוצאות.

סרגל הישגים מאוזן [ ([ Balanced Scorecard (BSC – הינה מתודולוגיה שמתרגמת את החזון, האסטרטגיה והמטרות שהארגון קבע לעצמו להקצאת המשאבים בארגון על מנת שניתן יהיה להשיג את אותם היעדים. הטמעת BSC דורשת מהארגון לזהות את התהליכים הקריטיים העונים באופן הטוב ביותר על צרכי הלקוחות ומטרות בעלי המניות.

סרגל הישגים מאוזן הוא שיטת ניהול ביצועים (Performance Management), שפותחה על ידי Robert S. Kaplan ו-David P. Norton בשנת 1992, המשלבת מדדי ביצוע כמותיים ואיכותיים (KPI) המשמעותיים ביותר לארגון ומעניקה למנהל כלי ניהולי לניווט הארגון להצלחה תחרותית.

עמלה [ COMMISSION] – התשלום שמקבל סוכן או ברוקר בתורה לשירותים שלו, בביצוע קנייה או מכירה של נייר ערך.

עמלה או קומיסיון, היא תשלום לנותן השירות, הניתן בתמורה לעבודה הכרוכה במתן השירות. תשלום העמלה מצורף לעסקה בנפרד או נכלל במחירה. העמלה מחושבת כאחוז מסוים ממחיר העסקה או בסכום קבוע לעסקה.

ענף בתחרות גבוהה – ענף בו פועלות מספר קטן של רשתות גדולות וחזקות בענפים בעלי חסמי כניסה נמוכים ומבנה רווחיות גבוה, המושך אליו מתחרים חדשים. ענף בתחרות חלקית (או מבנה תחרותי לא משוכלל) ענף בו לכל קמעונאי יש שליטה באזור גיאוגרפי נתון או בתחום נתון, אך לא מעבר לכך.

ענף ללא תחרות – ענף המאופיין בהתארגנות הרשתות הקיימות למעין קרטל או בפעילות של רשת אחת הפועלת כמונופול.

עץ מדדים [lndicators Hierarchy] – תרשים גרפי המבטא את היררכיית המדדים הארגונית.

ערוצים חמים – ערוצי פרסום הכוללים מדיות המאפשרות שימוש בצבע, קול ותנועה. מדיות אלו נתפסות כמתאימות יותר להעברת מסרים רגשיים.

ערוצים קרים – ערוצי פרסום הכוללים בעיקר מדיות כתובות, המיועדים למסרים רציונאליים.

ערך המותג ונכסיות מותג – הוא המחיר אותו היה צריך לשלם תאורטית על מנת להעביר את בעלות המותג – כלומר הסימנים הוויזואלים של המותג הערכים והמוניטין המתלווים אליהם. נכסיות המותג הינה שלל תפיסות או ערכים אשר מזוהים עם המותג אצל קהל היעד ומהווים יתרון על פני מותגים אחרים בשוק. 

מדד המתאר את ערך המותג המתבטא במעמדו השיווקי ביחס לעצמו ולמותגים מתחרים. במאה העשרים ואחת, עולם המותגים והעסקים הינו תחרותי במיוחד בשל כך שלצרכנים ישנה גישה למותגים שונים ורבים מכל רחבי העולם ועל כן נוצר הצורך להעריך את נכסיות המותג בסביבה רווית התחרותיות. ישנם מספר היבטים כמותיים המאפשרים למדוד את נכסיות המותג ועוצמותיו – עמדות חברתיות ביחס למותג, הערכת שווי כלכלית, עוצמות המודעות למותג וכן הלאה. למשל, עוצמת המודעות למותג תנסה לכמת את רמת שביעות הרצון של הצרכנים מהמותג וכן את רמת הנאמנות עליו ביחס למותגים מתחרים. למשל, צרכני קוקה קולה שיעדיפו לצרוך את המשקה הבלעדי על פני התחליפים השונים (דוגמת פפסי).

ערך חיי לקוח C.L.V – היוון ערכו השיווקי של לקוח כלקוח פוטנציאלי להיום. יצירת מצב של העדפה ע"י אותו לקוח שהתנסה בשירותים. מחזור הלקוח פעם אחרי פעם לרכישה / להזמנת מוצרים ושירותים מהעסק. יותר קשה ועולה לרכוש לקוחות פוטנציאליים ו/או להחזיר לקוחות שהיו פעילים לעומת שימור לקוחות קיימים. השיווק עבר למחזר את הלקוחות בעזרת C.R.M.

מודל ה- CLV מספק תשובה מדויקת לשאלה החשובה, כמה בעצם שווה כל לקוח לעסק. החישוב פשוט: תחילה אנחנו בודקים כמה רכישות מבצע אצלנו כל לקוח בממוצע ומהו גובה הקנייה הממוצע, מכפילים את שני הנתונים הנ"ל כדי לדעת מהן ההכנסות שלנו מכל לקוח, ואז מכפילים את הנתון הזה במתח הרווחים (שיעור הרווח הנקי שלנו מכל מוצר שנמכר, בממוצע). התוצאה: הרווח שיש לנו בממוצע מכל לקוח, או בשלוש אותיות – CLV.

פוטנציאל אסטרטגי – סיכויי החברה לעתיד על בסיס הערכת ההנהלה בדבר היכולות הפנימיות של החברה והאטרקטיביות של סביבתה החיצונית.

בחינת הפוטנציאל היא היבט חיוני בתהליך של גיבוש אסטרטגיה. הפוטנציאל בסוגיה הנדונה ניבט מן ההסתכלות מן ההווה אל העתיד, תוך זיהוי כיווני התהוות עתידיים אפשריים. הזיהוי מאפשר לנו כינון של אסטרטגיה שאינה מספקת רק מענה לפערי ההווה אלא גם ממצה שינויים שמשמעותם אינה ברורה עדיין. הפוטנציאל יכול להיות קשור במגוון רב של היבטים, כגון התפתחויות עסקיות (גלובליות ומקומיות), התפתחויות טכנולוגיות, שינויים חברתיים ותרבותיים וכיוב'.

פילוח התנהגותי – אסטרטגיה לפילוח קהלי המטרה על פי האופן שבו הצרכנים חיים ומוציאים את כספם. הצרכנים הפוטנציאליים נחלקים לקבוצות לפי הידע, הגישה, השימוש והתגובה.

פילוח התנהגותי היא טכניקה לשיפור האפקטיביות של פעילות שיווק ופרסום. הטכניקה מתייחסת בעיקר לפעילות מקוונת באינטרנט ומבוססת על איסוף מידע על התנהגות של אנשים (גולשים). איפה הם גולשים, מה הם מחפשים, על מה הם מקליקים, היכן הם מתעכבים וכו'.

פילוח שוק –  חלוקת השוק לפלחים על פי מאפיינים שונים מהקבוצות האחרות. פילוח שוק מבוסס על ההנחה שפרטים שונים נבדלים זה מזה בצרכיהם ובמאפייניהם. שוני זה בא לידי ביטוי בהתנהגותם הצרכנית. פילוח השוק הצרכני יכול להיעשות על פי מין, גיל, מיקום גיאוגרפי, שפה, רמת הכנסה, תחביבים שונים, ועוד. בדרך כלל פילוח נעשה על פי חיתוך של מספר מאפיינים, למשל: גיל ומיקום גיאוגרפי; ענף וגודל.

פילוח שוק הוא מושג מתחום הכלכלה והשיווק. פלח שוק מהווה תת-קבוצה של שוק המורכב מארגונים ואנשים בעלי מאפיין אחד או יותר, המניע אותם לדרוש מוצרים ו\או שירות דומה, זאת בהתבסס על איכויות ויתרונות המוצרים כדוגמת מחירם ונחיצותם.

פלח שוק אמיתי עונה על כל הקריטריונים הבאים: הוא נבדל מפלחים אחרים (לכל פלח ישנם צרכים שונים), הוא הומוגני, הוא מגיב באופן דומה לגירויי השוק, וניתן להגיע אל הפלח על ידי התערבות בשוק. המונח משמש גם מצב בו לקוחות בעלי צרכים זהים מבחינת מוצרים ו\או שירותים מחולקים לקבוצות כדי שאפשר יהיה לחייבם בסכומים שונים. אנשים בפלח מסוים אמורים להיות דומים מבחינת קריטריונים לפיהם הם מפולחים ושונים מפלחים אחרים מבחינת הקריטריונים שצוינו. ניתן להתייחס לפילוח כאל יישום חיובי או שלילי של רעיון פיצול השוק לקבוצות קטנות.

למרות שבאופן תאורטי יכול להיות פלח שוק אידיאלי, במציאות כל ארגון המחובר לשוק יפתח שיטות שונות להדמיית פלחי שוק ויצירת בידול מוצר אסטרטגית כדי לנצל את הפלחים הללו. פילוח השוק ואסטרטגיה של בידול מוצר יכולים להעניק לחברה יתרון מסחרי זמני.

פיתוח ארגוני – הרבה מאוד ארגונים המגיעים בשלב כזה או אחר במהלך "חייהם" לרגעי משבר ונמצאים "ברוטינה" עסקית שוחקת. כל אלה הינם סימפטומים של תקיעות עסקית, חוסר בחזון משותף, חוסר בכיוון ומטרות מוגדרות, אקלים ארגוני לא תקין, חוסר – בידע ניהולי מתקדם, בעבודת צוות, חוסר בשילוב תחומים ומערכות (משאבי אנוש, הנדסת תעשיה וניהול, שיווק ומכירות, תדמית עסקית, ניהול פיננסי, מחשוב ועוד), קצרים בתקשורת, עומסים לא שווים בין בעלי תפקידים, חוסר במבנה ארגוני וכדומה. מדובר בתהליך שלמעשה מחייב שינוי תפיסה בחברה וכולל צעדים מעשיים המהווים שינוי לעיתים מהותי בהתנהלות הנוכחית של העסק. ניהול תקין בארגון חייב להיות ער לקיבעון או שחיקה או הירדמות או חוסר ידע ניהולי מקצועי במערכת ולבצע ניתוח שיזהה את הכשלים שמביאים לכישלון עוד בטרם היווצרותם. צמיחה היא הכיוון הרצוי ואם יש כשלים שאין באפשרות המנהל להתמודד איתם או שאינו מזהה אותם, זה הזמן לערב חברה המתמחה בייעוץ ופיתוח ארגוני (ניהול משאבי אנוש, פסיכולוגיה ארגונית, הנדסת תעשיה וניהול, פיתוח ארגוני, סוציולוגיה ועוד). יועצי הפיתוח ויעוץ ארגוני הם אלה שמתפקידם להסתכל מחוץ לארגון. מבחוץ הרבה יותר קל לזהות ולנתח את פעילות החברה, את הליבה, ואת התהליכים שהחברה עוברת ו/או צריכה לעבור על מנת לעבור ממצבה הנוכחי לפעילות בריאה ויעילה יותר. יועץ ארגוני אמור להכין את המבנה המיטבי למען תפקוד ארגוני נכון. חשוב לציין כי הצלחת התהליך אינה תלויה רק במקצועיותו של היועץ הארגוני או חברת פיתוח ארגוני כזו או אחרת. פעילויות פיתוח ארגוני הן: פיתוח צוות, הערכה ואבחון ארגוני, פיתוח קריירות, E-learning, חניכה / אימון Coaching, חדשנות, פיתוח מנהיגות, ניהול כשרונות, ניהול שינויים.

פיתוח ארגוני הוא תהליך המאפשר את יישום האסטרטגיה העסקית בסביבה ארגונית משתנה. מגוון תהליכים, פעולות ופעילויות שמטרתם לבצע שיפורים והתאמות ברמה הארגונית לצורך השגת מטרות ויעדי הארגון בכל התחומים הקשורים בהון האנושי באמצעות: שינוי והתאמת האקלים הארגוני, התרבות הארגונית וההתנהלות הארגונית: שינוי מדיניות, שיטות ניהול ומנהיגות, עיצוב מחדש של תהליכי העבודה, תפקידים והממשקים.

פיתוח מנהלים – פיתוח מנהלים – תהליך מתוכנן ושיטתי של חינוך והעשרה. אשר על פיו העובד / מנהל רוכש ומיישם ידע שנרכש (לדוגמא : כישורים, תפיסות וגישות לניהול ולארגון העבודה בצורה יעילה). פיתוח מנהלים מכוון להתאמת המנהל לשינוי התנהגותו במטרה להכשירו לצורכי הארגון המשתנים.

תהליך פיתוח מנהלים מקנה למנהלים ראייה ניהולית אינטרדיסציפלינרית ותהליכי חשיבה אסטרטגיים, משרה את התחושה כי הארגון משקיע בעובדיו, תורם לנטוורקינג ולכינון יחסים פורמליים וא -פורמליים עם קולגות בדרגים מקבילים, מרענן ומחדש פרקטיקות ניהוליות ומקצועיות ומפתח חשיבה יצירתית.

פריון עבודה [Labor Productivity] – כושר הייצור של עובד בזמן נתון תוך ניצול כישוריו האישיים והטכניים ואמצעי היצור שברשותו. התפוקה לעובד ליחידת זמן (כגון: שעת עבודה).

פריון עבודה הוא מונח המתאר את רמת הפרודוקטיביות של העובדים במשק, או בפשטות: כמות המוצרים או המטלות שעובד מבצע במהלך זמן מסוים. כל זה מחושב ביחס למספר משתנים כגון כמות העובדים במשק, המשאבים שאותם המשק דורש ומספר שעות העבודה של עובד ממוצע. הפריון במשק בא לידי ביטוי בפער בין תפוקת המשק הבאה לידי ביטוי בתוצר במשק לבין התשומה במשק הבאה לידי ביטוי במספר שעות העבודה, בגודל כוח העבודה, ובמשאבים הדרושים לעבודה ותפעול אמצעי הייצור.

פריט ארוך טווח [LONG LEAD ITEM] – פריט שזמן ההספקה שלו ארוך במיוחד.

זיכרון לטווח קצר/זיכרון עבודה – זהו זיכרון לטווח של מספר שניות עד דקות. גודלו מוגבל מאוד ומספר הפריטים שהוא יכול להכיל נעים בין 4-5 ועד 7-8 פריטים (לאחר אימון).

אחת מהשיטות לשיפור הזיכרון לטווח קצר היא קיבוץ כלומר הפיכת מספר פריטים לקבוצה ועל ידי כך להגדיל את תכולת הזיכרון; דוגמא נפוצה היא זכירת מספרי טלפון- רובנו זוכרים את המספר בן 7 הספרות כ 3 ספרות +4 או כל קומבינציה דומה אחרת.

זיכרון לטווח קצר הוא למעשה ביטוי של קשרים זמניים בין תאי עצב במוח באזור האונה הקדמית.

פרסום מעל הקו – פרסום המוני באמצעי מדיה המוניים : רדיו, טלוויזיה, שילוט אינטרנט, עיתונות ועוד.

פרסום מתחת לקו – הכוונה היא לכל פרסום שאינו מדיה המונית (עיתונות, רדיו, טלוויזיה ושילוט). מה נשאר ? דיוור ישיר, קד"ם פרסום בנקודת מכירה וכד'.

קהל יעד -קהל מטרה – קהל הקונים שחברה סבורה שהם הקונים הפוטנציאליים של מוצר או תחום מוצרים שלה, והיא מפנה אליו את מאמצי השיווק והמכירות שלה.

קאיזן – שיפור מתמיד [Kaizen] -המונח KAIZEN משמעותו שיפור מתמיד ביפנית (שיפורים קטנים לאורך כל הזמן, שמירה על דינמיות, מעורבות של כלל העובדים). שיפור זה מתבצע באמצעות קיצוץ עלויות ומחיקת פעילויות שאין בהן ערך מוסף לארגון (הקאיזן מיועד לסביבת עבודה ותהליכי הייצור). הקאיזן מתופעל עף פי העקרונות הבאים : עבודה על פי דרישות לקוח. הוצאה אל מחוץ לתהליך העבודה כל גורם בזבזני. אספקה שוטפת של המוצר וחומרי הגלם. ייצור ואספקה מאוזנים, בין בכמויות ובין בסוגים. סטנדרטיזציה של תהליכים. סביבה תומכת בתהליך (כלי עבודה לעובד,שטח העבודה לביצוע העבודה ועוד). עבודה על חלק אחד, בזרימה בין תחנות העבודה. kai   – שינוי. zen – לטובה. ומכאן kaizan blitz אירועי קאיזן – שינוי מהיר לטובה או אירוע שיפור מתמיד מהיר. קיימים 4 סוגים של אירועי קאיזן ולכולם עקון משותף: צוות משימתי. מוכוון ביצועים. ביצוע ממוקד בפרק זמן מוגדר. תוצאות נדרשות.

קָאִיזֶן  היא גישה לשיפור פעולתם של מפעלים או ארגונים. השיטה משולבת בפיתוח מעגלי בקרת איכות, אך לא מיועדת לכך בלבד. השיטה פותחה ביפן, והיא פופולרית שם, אך אומצה גם במקומות אחרים בעולם, ועוגנה בעבודותיהם של מומחים אמריקאים כגון אדוארדס דמינג.

קונספט שיווקי – תפיסה פרסומית, מכלול הנתונים המשקף רעיון מסוים. הקונספט השיווקי אמור לבדל את תפיסת הלקוחות לגבי המוצר וערך המוסף שלו. בתהליך עיצוב הקונספט השיווקי יש צורך בשימוש בטכניקות שיווק כגון: מחקרי שוק, פילוח לקוחות, וכד'. בחירת קונספט שגוי עלולה להביא לכישלון. 

קונספט שיווקי הוא למעשה הרעיון המרכזי לגבי אופן השימוש של עסק ביכולות האינטרנט לצרכים העסקיים והשיווקיים שלו.

קיט מלא – עיקרון הקיט המלא – קיט מלא, בהקשר לשיטות ניהול, הוא אוסף של הדברים הנחוצים לביצוע מטלה מסוימת – חומרים, מידע, שרטוטים, רכיבים וכדומה. על פי העיקרון הזה אין להתחיל בביצוע מטלה לפני שיש בידי החברה את הקיט המלא הדרוש לביצועה. עיקרון הקיט המלא הוצג על ידי בועז רונן ואברהם גרוספלד-ניר במאמרים שפורסמו בשנות התשעים.

קמפיין – מילולית: מערכה, סידרת פעולות שיווקיות בזמן מוגדר, שנועדה למטרה מסוימת. השילוב בין הפעולות הוא שיוצר את האפקט המצטבר של הקמפיין. למשל קמפיין גיוס לקוחות B2B שיתחיל במשלוח מיילים. יזמין את הלקוח להתנסות במוצר ויסתים בכנס לקוחות. או קמפיין B2C למוצר טיפוח שיכלול שילוט חוצות. פרסום במגזינים לנשים חסות תוכן בתכנית טלויזיה חלוקת קופונים ודיול ברשתות הפארם.

קרייאטיב – שירות שמתמקד בפיתוח רעיונות ומסרים פרסומיים אפקטיביים כדי לקדם את התדמית של המותג תחת קטגוריה זו נכללים שירותי קידום מכירות, פרסום, אינטראקטיב ואחרים.

קריאטיב הוא כלי שיעודו לשרת חברה, עסק בהעברת המסרים השיווקיים פרסומיים ולייצר תודעה, חשיפה, בידול, שיוך, שכנוע בשלושה רבדים טקסטואלי, עיצובי וסאונד.

רוחב המגוון – מספר קווי המוצרים (הקטגוריות) המוצגים בחנות אחת.

שביעות רצון הלקוחות [Customer Satisfaction] – מושג המבטא את תחושת הלקוח כי המוצר או השירות שקיבל אכן מימש את צרכיו וציפיותיו והוא מרוצה ממנו.

סקר לקוחות מאפשר לך לזהות ולהבין כיצד הארגון שלך מתנהל מנקודת מבטם של הלקוחות שלך.

באמצעות סקר לקוחות תוכל לקבל תשובות למגוון שאלות, לדוגמה:

האם לקוחותיך מרוצים?, האם הם נאמנים?, מה הם חושבים עליך?, מה הם חושבים על המתחרים שלך?, מהם עמדותיהם בנוגע לשירותים ולמוצרים השונים שאתה מציע?, איזה שירותים או מוצרים נוספים הם היו רוצים ממך?

שוק מוכרים – מצב בשוק שבו הביקוש גובר על ההיצע ונוצר יתרון מסחרי למוכרים. 

 

שוק מטרה –  זהו קהל היעד שאליו פונה העסק. חשוב להגדיר את שוק המטרה בצורה הכי מדויקת שניתן- גברים בגילאי 25-40 אינם שוק מטרה מאובחן דיו. תוספת שעשויה לצמצם אל ההגדרה גברים בגילאי 25-40 שהם גרושים והורים לילדים צעירים וגרים באזור הדרום. קהל היעד הזה הוא מצומצם מאוד, אך הוא גם קהל מובחן מבחינת הצרכים השיווקיים שלו.

שוק מטרה הוא קבוצת לקוחות מוגדרת שהפירמה בוחרת לספקם ולה היא מקדישה את עיקר משאביה השיווקיים. אלה ניתנים להגדרה מבחינות שונות – גיאוגרפית, דמוגרפית, התנהגות קנייה, מניעי קנייה, סגנון חיים וכיוצ"ב או שילוב של תכונות אלה ואחרות. שוק המטרה נקבע לאחר שהפירמה ערכה תחזית מכירות וקבעה את היקף הפדיון והרווח הצפויים מכל שוק ונמצא כי זה מתאם מבחינה איכותית והכברת רווחים, ומבחינת היתרון ההיתחרותי שיש לפירמה בשוק זה. לשון אחר: הפירמה תבחר כשוק מטה גם אותם פלחי שוק שהם בעלי הפוטנציאל השיווקי המירבי ואשר אותם תוכל לשרת באופן הרווחי ביותר. (ראה: שיווק מטרה).

שוק קונים – מצב בשוק שבו ההיצע גובר על הביקוש ונוצר יתרון מסחרי לקונים. 

שוק קונים הוא: 1. מצב כלכלי – אם כללי ואם בענף מסויים – שבו התנאים פועלים לטובת הקונים. שוק שבו ההיצע עולה על הביקוש והקונה יכול להכתיב את תנאי המכירה כמו קבלת אחריות לטיב, למועדי משלוח ואף לגרום לירידת מחירים.

  1. שם כללי לכל השווקים שבהם קונים סחורות ושירותים, אם לצריכה (שוק צרכנים), אם לייצור (שוק יצרנים) ואם לתיווך (שוק מתווכים). ההבחנה היא לפי מטרות הקנייה של הקונים כשמטרות אלה משפיעות על התנהגות הקונים. הקונים בכל השווקים פועלים מתוך מניעים אנושיים – גלויים או סמויים – כדי לספק צרכים אנושיים.

שיווק גרילה – מהלך קידום מכירות אגרסיבי. הנעשה בתקציב נמוך ותוך הסתמכות על תיזמון, מקוריות ויצירתיות במקום על תקציב שיווק דשנים לאפיקים המסורתיים. 

שיווק גרילה מתוארת כשיטת לחימה זו כלחימה של קבוצות קטנות המתנגדות לשלטון. 

אותן קבוצות קטנות הקמות כנגד כוחות ביטחון או כנגד תשתיות ומבצעות פעולות לוחמה אשר 

מחבלות במוסכמות הקיימות בחברה. בשל כך, ניתן לומר שלוחמת גרילה הינה אופן פעולה לא קונבנציונאלי אשר נועד לזעזע מערכת כללים מובנת. בתחום השיווק, המונח גרילה מוצג בסגנון קצת שונה. שיווק גרילה, מונח אשר הגה  ג'יי קונרד לוינסון, החלה דרכה כאופציה "זולה" עבור אותם עסקים בעלי תקציב פרסום דל שרצו לשווק עצמם אך לא יכלו לעמוד בתקציבים הגדולים הכרוכים בפרסום בכלי המדיה המקובלים כגון: עיתונות, טלויזיה, שלטי חוצות ועוד. 

כיום השיטה מקובלת בכל קשת ומגוון בעלי העסקים מודעים לצורך ביצירת "באז תקשורתי" באינטרנט ומחוצה לו.

שיווק ישיר – שיטת שיווק שבה פונים בצורה ישירה ללקוחות. בניגוד לשיווק במדיה המונית בו הפניה היא כללית לקהל רחב. בשיווק ישיר פונים אישית לקהל המטרה על ידי דוא"ל, בתיבת הדואר או פנים אל פנים. השיטה אינה מבטיחה אחוזי תגובה גבוהים, אבל מאפשרת התאמה של הצעות ערך מגוונות לכל סגמנט בקהל היעד, ובעזרת ההכנה המתאימה עשויה ליצור לידים איכותיים.

שיווק באינטרנט – שיווק באינטרנט הוא שימוש באינטרנט לצורך שיווק, פרסום וקידום מכירות של מוצרים / שירותים. ניתן לשווק את המוצר / העסק דרך האינטרנט במיגוון דרכים למשל: בניית אתר פרסום ברשת בתשלום באתרים רלווטיים (באמצעות באנרים למשל) השתתפות בפורומים כתיבת בלוג העברת קישורים

שיטת NLP – NLP היא שיטה, דרך, שפה, כלים ותהליכים, לתקשר-תקשורת עם התת מודע שלנו, לתכנת אותו ולרתום אותו לעזור לנו לחולל כל שינוי שאנחנו מבקשים לעשות בחיינו בכל תחום. כדי שנוכל להצליח, להתקדם וליצור שינויים אמיתיים בחיינו חשוב שהמודע והתת מודע ישתפו פעולה ביניהם. לא תמיד פשוט להגיע למצב, שבו המודע והתת מודע יהיו מסונכרנים. למעשה הנחת היסוד ב- NLP היא, שלעתים קרובות קיים קונפליקט בין שני הרכיבים הללו.

שיטת פארטו ABC – גישה בניהול מלאי שהעיקרון המוביל שלה הוא כי המאמץ המושקע בניהול מדיניות מלאי של פריט חייב להיות ביחס ישיר לערך הצריכה שלו. לפי גישה זו יש לסווג את הפריטים ל 3 קבוצות A ,B ,C לפי סדר חשיבות הנקבע באמצעות מדדים כמו: עלות הפריט, חשיבות של חוסר, זמינות ועוד. לפיכך לכל קבוצה תהיה מדיניות ניהול מלאי משלה.

שימור לקוחות – תהליך שבו הארגון מבצע פעילות לזיהוי לקוחות מועדים לנטישה על סמך פרמטרים שונים. לאחר איתור הלקוחות בסכנת נטישה מבצע הארגון פעילות שימור הכוללת מתן שירות ממוקד והצעה שיווקית אטרקטיבית שתבטיח את השארות הלקוח בארגון.

שימור לקוחות היא פעילות עסקית שמטרתה שמירה על לקוחות קיימים של תאגיד. שימור הלקוחות הוא חלק מאסטרטגיית השיווק ושירות הלקוחות ויש בה כדי להעיד על התייחסות התאגיד אל לקוחותיו. שימור לקוחות אפקטיבי מביא לטיפוח נאמנות הלקוחות לחברה ולמוצריה ומונע מעבר לחברות מתחרות.

שיפור מתמיד [Continuous Improvement] – שיפור מתמיד מוגדר כפעילות מובנת ושיטתית אשר מטרתה שיפור הדרגתי של התהליכים בארגון והעלאת שביעות רצונם של הלקוחות החיצוניים והפנימיים.

שיפור תהליך [Process lmprovement] – פעולות המיועדות למנוע גורמים של איכות נמוכה, חוסר סטנדרטיזציה ופעילויות שאינן מוסיפות ערך לתהליך . 

שכר עידוד אישי [Incentive Pay Individual] – שכר עידוד הקשור לתשומה האישית של העובד לתפוקה. שכר עידוד זה מחושב לכל עובד בנפרד, כאשר הפרמיה מחושבת ומשולמת לפי יעילותו. 

שכר עידוד הוא תוספת שכר המשולמת למי שתפוקת עבודתו גבוהה מעבר למכסות שנקבעו. שכר העידוד מקובל כאמצעי ארגוני ליצירת הנעה (מוטיבציה), להגדלת תפוקות ולביצוע משימות מעבר ליעדים שנקבעו על ידי הנהלת החברה. בעבור הישגים אלו נכונה החברה לשלם תגמול מעבר לשכרו הבסיסי של העובד. ההנחה היא, כי האינטרס העיקרי של העובד הוא להגדיל את שכרו ככל הניתן. מאידך, התנהגות העובד אינה רק פונקציה של האינטרסים האישיים אלא גם יחס אל הממונים, חברים וכדומה.

שכר עידוד קבוצתי [ Group Incentive Pay ] – שכר עידוד המחושב לכל קבוצה, כאשר הפרמיה משולמת על בסיס היעילות הכוללת. השיטה רלוונטית, כאשר לא ניתן לשייך תפוקה לעובד מסוים או כאשר עובדים בקו ייצור שוטף.

שכר עידוד קבוצתי זה שכר עידוד המחושב לכל הקבוצה ביחד ועל בסיס היעילות הכוללת משתלמת הפרמיה. השיטה משמשת כאשר לא ניתן לשייך תפוקה לעובד מסוים או כאשר עובדים בקו ייצור שוטף.

תהליך עסקי [Business Process] – אוסף אירועים ופעילויות / שלבים (steps) המתבצעים ברצף לוגי מסוים.

תהליך עסקי הוא סידרה של פעילויות המתבצעת בסדר מסויים לצורך תכלית עסקית של האירגון, לדוגמה, קבלת הזמנה מלקוח, ייצור פריט מסויים וכיוצ"ב, המתנהלת לפי כללים שקבע הארגון או תקנים הנהוגים בענף אליו משתייך האירגון.

תהליך רציף – תהליך רציף זהו תהליך, שבו המוצר קבוע לתקופת זמן משמעותית והוא זורם ברציפות.

תהליך רציף הוא:

  1. תהליך ייצור שבו חומרי הגלם מוזנים באופן מתמיד לתהליך היוצר את המוצר המוגמר, וזה נפרק מהקו בלי להפריע לפעילות ובלי להפסיקה, כנגד עיבוד באצווה.
  2. תהליך עבודה שבו המוצר קבוע לתקופת זמן משמעותית והוא זורם ברציפות, תוך שאיפה להגדלת נזילות המשאבים בעזרת איזון העבודה בין התחנות השונות, וקביעת גודל אופטימלי של סדרת ייצור.

תכנית עבודה שנתית – תוכנית עבודה תקופתית, המשמשת מסגרת עתידית להערכות מנהלי הרשת. מקובל לחלק את תוכנית העבודה השנתית לרבעונים או לחודשים.

תכנית עסקית [ Business Plan ] – מסמך המציג איך בעלי העסק, מנהלים או יזמים מתכוונים להקים לנהל ולקדם פרויקט יזמי. תוכנית כזאת משמשת גם למטרות פנימיות, כמו תכנון, תקצוב וניהול, וגם למט…

תכנית שיווקית – תוכנית שיווקית הינה בעצם התווית האסטרטגיה לפעילות השיווקית הטקטית של העסק. התוכנית השיווקית היא חלק מהתוכנית העסקית ומשמשת כתוכנית העבודה של העסק. התוכנית השיווקית אמורה לכלול את המרכיבים הבאים: מידע על שוק היעד. קביעת יעדים כמותיים ואיכותיים. בחינת מרכיבי תמהיל השיווק (המוצר, המחיר, ההפצה, הקידום). קביעת תקציב שיווק. לוח זמנים לביצוע. קביעת מנגנון פיקוח ובקרה. מערכת מידע שיווקי.

תחזית [Forecast] – צפי של ביקוש עתידי. תחזית יכולה להבנות כתוצאה מחישובים מתמטיים – שיטות תחזית המבצעות מניפולציה אודות נתוני ומגמות העבר.

תכנון אסטרטגי – בחירה בסט פעילויות שונה ומבודל על מנת ליצור שילוב יחודי של ערך ללקוח. סט הפעילויות השונה יכול להיות לקוח מתחומים שונים (שיכולים גם לחפוף ביניהם) מבוסס מגוון – כשחברה יכולה לייצר מוצרים מסוימים או שירותים שונים משל מתחריה. מבוסס צרכים- כשישנן קבוצות לקוחות בעלות צרכים שונים. וכאשר סט פעילויות תפורות יכול לשרת צרכים אלה. מבוסס אופן פניה – כשנדרשות דרכי ההגעה אפקטיבית שונות ללקוחות שונים בגודלם או מבחינת מיקום גיאוגרפי.

תכנון אסטרטגי הינו מהלך שנוקטות מעט חברות וגורם להן להצליח יותר מהרבה חברות שפשוט "מתנהלות". אם נשתמש במשל הספינה, התכנון הוא פרק הזמן לפני המסע, בו הקברניט יושב עם מפה ומצפן ומסמן לעצמו קואורדינאטות ונקודות מפתח בדרך, בזמן שספינה מתחרה כבר יוצאת לדרך. הקברניט שלנו, שיצא רק חמש דקות לאחר מכן, מכיר את הדרך טוב הרבה יותר, למד את נקודות הציון שצריך להגיע אליהן במסע ואת השרטונים שמהם צריך להיזהר וכאשר הוא יגיע ראשון אל היעד, אל לנו להיות מופתעים שכן הוא תכנן ולא רק שט.

תמהיל השיווק [Marketing Mix] – שילוב של גורמים יסודיים שחברה נוקטת כדי לגרום לקהל הקונים לרכוש את המוצרים שלה. הגורמים האלה הם: מוצר (תכונות איכות, עיצוב, אריזה, תדמית, שירות), מחיר (גובה המחיר, תנאי תשלום, הנחות, אשראי), תקשורת (פרסום, יחסי ציבור), הפצה (צינורות מכירה, מחסנים, אזורי מכירה). כל פעולות החברה המשפיעות על הצרכן מרכיבות את תמהיל השיווק. תמהיל השיווק הוא מושג המתייחס לכמות ולסוגי מאמצי השיווק, המנוצלים ע"י החברה לשם מכירת מוצריה ושירותיה. 1. תכנון המוצר ביחס ל : קווי מוצר – איכות, עיצוב וכד' א. שווקים – למי, היכן, מתי וכמה ב. מוצרים חדשים – תכנית מחקר ופיתוח. 2. מדיניות מחירים ביחס ל : א. רמת המחירים במשק. ב. מדיניות מחירים כמו: מחיר אחיד או מחיר משתנה, שמירת מחיר, שימוש בלוח מחירים. ג. שולי הרווח שיש לשמור עבור החברה, ביחס לסוחר. ד. מחירי מוצרים משלימים, תחליפים ומתחרים. 3. מותג – סימן מסחרי: א. בחירת המותג ב. מדיניות המותג: אינדיבידואלי או קבוצתי ג. מכירת תחת מותג עצמאי או ללא מותג 4. צינורות שיווק – (תמהיל צינורות שיווק): א. צינורות שיווק בין המפעל והצרכן. ב. רמת הבררנות בין סיטונאים וקמעונאים. ג. מאמצים להשגת שיתוף פעולה של הסוחרים (מתקשר לקידום מכירות). 5. פרסום: א. פרסום. ב. תוכן הפרסום: 1. הסימוי הרצוי של המוצר. 2. הדימוי הרצוי של החברה. ג. תמהיל הפרסום: לסוחרים, לצרכנים. 6. קידום מכירות: א. חלקן של תכניות מיוחדות לקידום מכירות אצל סוחרים. ב. קידום מכירות של צרכנים. 7. אריזה: א. צורתה. ב. עמידותה. ג. מחירה. 8. תצוגה: א. תפקידה של התצוגה בקידום המכירות. ב. שיטות לתצוגה מתאימה של המוצרים. 9. שירות- שיטות לאספקת השירות הנדרש: א. ביטוח. ב. פריסת רשת נותני שירות. ג. אחזקת מלאי חלפים. ד. מחיר השירות. 10. טיפול בסחורה: א. אחסנה. ב. הובלה. ג. ניהול מלאי. 11. לימוד העובדות וניתוחן: א. איסוף מידע, ניתוחו, ושימוש בנתונים בפעולות השיווק.

תמהיל השיווק הוא כלי שבעזרתו מנהלי שיווק מגדירים את האסטרטגיה השיווקית של הארגון. מקובל לחלק את תמהיל השיווק לארבעה תחומים:

המוצר ,המחיר, הפצה וקידום מכירות. 

תמהיל המוצרים –  תייחס להחלטות הקשורות לאלו מוצרים לייצר, באיזה מחיר, באיזה אריזה, תחת איזה שם לשווק, אלו שירותים נוספים להעניק וכו'.

תמהיל המוצר הינו סך כל המוצרים המוצעים למכירה על ידי עסק מסוים. תמהיל המוצר יכול להכיל מוצרים מקבוצות שונות, מוצרים משלימים ועוד. ככל שתמהיל המוצרים רחב יותר, קיים סיכוי גדול יותר לענות על רצונות וצרכי הצרכנים וכן ליצור מצב של פיזור סיכונים מבחינה עסקית בכך שהעסק לא מסתמך רק על פלח שוק מסוים. כאשר חברת שטראוס רכשה את חברת עלית היא הרחיבה את תמהיל המוצרים שלה ממוצרי חלב בעיקר, לכיוון ממתקים, שוקולד, קפה ועוד. תמהיל המוצר הינו חלק בלתי נפרד מתמהיל השיווק ונקבע כדרך למימוש המדיניות עליה הוחלט באסטרטגיה השיווקית.

תמחיר – שיטה ומערכת לחישוב עלות הייצור של מוצר או שירות. מערכת כזאת כרוכה באיסוף נתונים ושיטות חישוב. הנתונים מגיעים מהנהלת החשבונות וממערכות אחרות.

תמחיר הוא מערכת חשבונאית-ניהולית, המסייעת לארגון במעקב, רישום וניתוח עלויות במסגרת תהליכי הייצור, וקביעת אופן העמסתן למלאי.

התמחיר הוא אחד מהכלים המופעלים במסגרת החשבונאות הניהולית. חשבונאות ניהולית היא אחד מענפי החשבונאות, והיא משמשת את הארגון למטרות פנים ארגוניות, כגון בקרה, פיקוח על עלויות, מעקב על רווחיות שוטפת של יחידות בארגון, ועוד. מערכת תמחירית יעילה אמורה לספק מידע שוטף על רווחיותו של כל מוצר שהחברה מספקת ללקוחותיה.

תמריץ [INCENTIVE] – תשלום נוסף לספק, מעבר למחיר הסביר של העסקה, כנגד ביצוע יוצא דופן מצדו.

תמריץ הוא כל דבר שמניע אדם לביצוע פעולה

תנאי סחר –  כוללים: הסדרי אשראי, זכויות החזרה של פריטים שלא נמכרו או הוחזרו על-ידי הלקוחות, פערי מטבע, הסדרי תשלום בינלאומיים והסדרי חיובים וזיכויים.

תנאי סחר זה כמות המוצרים המקומיים שיש לוותר עליהם כדי לקבל יחידה של מוצרים מיובאים; כלומר: כמות רכישות שבתמורה לה תמסר כמות מקבילה של מכירות; לשון אחר: היחס שבין המחירים הממוצעים של היבוא של מדינה מסוימת והיצוא שלה. תנאי הסחר מתבטאים במדד המתקבל מחלוקת מדד מחירי יצוא למדד מחירי יבוא מוכפל במאה. מדד זה מצביע על כוח הקנייה של היצוא של מדינה במונחי יבוא. אם מחירי היצוא עולים ומחירי היבוא יורדים – תנאי הסחר השתפרו, ולהפך. שיפור בתנאי הסחר פירושו שכמות נתונה של יצוא יכולה לקבל מספיק מטבע חוץ כדי לקנות כמות גדולה יותר של מוצרי יבוא מאשר בעבר. שינוי בתנאי הסחר משפיע על מאזן התשלומים של המדינה. מאחר שמחירי סחורות תלויים בגורמים כמו עלות הייצור וכן היצע וביקוש – תנאי הסחר משקפים גורמים אלה, כמו גם את קיומו או אי קיומו של יתרון יחסי בייצור סחורה מסוימת.

תקציב שוטף [[ Operating Expense  – תקציב שוטף הינו OPEX. תקציב מרכז העלות שהינו שוטף. תקציב הכולל את כל ההוצאות השוטפות. צריך לשאוף לתקציב כמה שיותר מלא בנתונים ונכון מצד אחד ומצד שני שיחחזה מראש כמה שניתן בהתאמה למציאות שתהיה (צפי תקציבי נדרש) – ראלי למה שהולך להיות בפועל.

תקשורת שיווקית – תקשורת שיווקית (Marcom – Marketing Communications) היא תקשורת תומכת מכירות, המסייעת להשגת המטרות העסקיות של הארגון. כוללת את כל סוגי אמצעי התקשורת בהם ניתן להשתמש כדי להעביר מסרים לקהל היעד, החל משילוט, ביגוד או מחזיקי מפתחות, לוגו דרך חומר מודפס, מצגות או וידאו, ועד הפקת תערוכות ואירועים אחרים ללקוחות. בהגדרתה הרחבה ביותר, תקשרות שיווקית היא כל דבר שמסוגל לשאת לוגו ו/או להעביר מסר שמשפיע בצורה חיובית אל קהל /י המטרה שנקבעו. הגדרה זו צריכה לחול על כל ערוצי השיווק כולל סוכנים, חנויות ועוד.

תקשורת שיווקית היא תקשורת תומכת-מכירות, המסייעת להשגת המטרות העסקיות של הארגון. היא כוללת את כל סוגי אמצעי התקשורת בהם ניתן להשתמש כדי להעביר מסרים לקהל היעד, החל משילוט, ביגוד או מחזיקי מפתחות נושאי לוגו, דרך חומר מודפס, מצגות או וידאו, ועד הפקת תערוכות ואירועים אחרים ללקוחות.

תקשורת שיווקית נחלקת לחמישה מרכיבים: פרסום, קידום מכירות, יחסי ציבור, שיווק ישיר ומכירה אישית.

תרשים גאנט [  [Gantt– תרשים גאנט הוא תרשים המשמש לתיאור רצף של פעילויות עם הקשרים ביניהם תוך ציון משך הזמן של כל פעילות ופעילות. כמו כן הצגה גרפית של פעילויות, שאמורות להתבצע בזמנים שונים לאורך פרוייקט מסויים. ישנן פעילוות שיכולות להתבצע בו-זמנית (במקביל) ויש פעילויות שחייבות להתבצע אחרי / לפני פעילויות אחרות. שיטה זאת מציגה בצורה חזותית את תכנית העבודה, מאפשרת בעזרת נסיון וטעייה להשוות מספר תכניות ולבחור מתוכן את התכנית המועדפת. תכנון העבודה בעזרת תרשים גנט מאפשר לחשב נצילויות של משאבים ולבחון עמידה בלוח זמנים.

תרשים גאנט הוא תרשים המשמש לתיאור פעילויות עם הקשרים ביניהן תוך ציון הזמן של כל פעילות ופעילות.

התרשים פותח על ידי הנרי גאנט בשנת 1910. גאנט יצר לא מעט תרשימים שונים, אך "תרשים הגאנט" כפי שמוכר לנו היום פותח לצורתו הסופית על ידי W. Clark בשנת 1942. לאחר היווצרו הפך התרשים לתקן בניהול פרויקטים. התרשים נתון לשדרוגים עם התפתחות טכנולוגיית מידע.

תרחיש עסקי [Business Scenario] – תהליך ליבה של הארגון, תהליך עסקי מקצה לקצה, חוצה מחלקות בארגון ותחומים במערכת המידע, המורכב מרצף לוגי של אירועים ותהליכים (פעילויות).

תרשים פארטו Pareto Chart]] – התרשים אמור לבחון ולהציג את קיומה של תופעת ה- 20/80 (שפיתח הכלכלן פארטו). הצגה גרפית של התורמים העיקריים למרבית הבעיות. מסייע ביתוח המשאבים לגורמים הקריטיים במערכת לצורך מזעור הבעיה.

פארטו הוא סוג מיוחד של היסטוגרמה המשמש להצגת נתונים המאורגנים לפי סדר חשיבותם.

התרשים נקרא על-שם וילפרדו פארטו, ונפוץ בתחומי ניהול והבטחת איכות. שימוש מקובל בגרף כזה הוא הצגה, בסדר יורד לפי חומרתם, של הגורמים לבעיה. כך קל לזהות את הגורמים התורמים ביותר להיווצרותה של הבעיה.

הציר האנכי השמאלי של הגרף מציין בדרך כלל את תדירות הופעת הגורם, אך יכול לציין גם פרמטרים אחרים כגון: עלות או חשיבות. הציר האנכי הימני של התרשים מציין בדרך כלל את האחוז המצטבר של הגורם מתוך סך כל הגורמים.

תרשים תהליך – דיאגרמה עליה מודגמת סדרה עוקבת של פעולות מתחילתה ועד סופה – באמצעות סימנים מקובלים, על מנת לתאר תהליכי ושלבי עבודה. תרשים שנועד לתאר פעולות אדם או מוצר בעת תנועתו ממקום למקום, תוך ציון פרמטרים רלוונטים כמו: מרחק, זמן, עומס וכו'. 

B2C – Business to Client – עסקים שמשווקים ללקוח הסופי, לאנשים פרטיים. לדוגמא: מהמשק ללקוח הפרטי הביתה. חנויות, שירותים ועוד… עו"ד נותן שירות ללקוח פרטי או עסקי.

CPA – Cost Per Acquisition – עלות רכישת לקוח: מהי העלות של רכישת לקוח חדש ביחס לעלות הפרסום. לדוגמא: חברה משלמת 5 ש"ח עבור כל הקלקה עבור מודעת פרסום PPC בגוגלAdwords מבין כל 100 ג…

PPC Pay Per Click – תשלום עבור כל הקלקה: זוהי אחת משיטות הפרסום הנפוצות והאפקטיביות ביותר אינטרנט. הדוגמא הבולטת שלה היא המערכת Adwords של גוגל. לפי שיטה זו, הלקוח משלם למנוע החיפוש עבור כל הקלקה על מודעת המפרסומת שלו, בין אם בוצעה קניה או פעולה אחרת, ובין אם לאו. מודעות אלו מופיעות בצדדים או בחלק העליון של דף התוצאות החיפוש ובגוגל הן נקראות "קישורים מומונים". מפרסמים קונים מילות וביטוי מפתח ועל סמך פרמטרים מסוימים, מודעת הפרסומת שלו מופיעה כאשר מתבצע חיפוש שיש לו רלבנטיות לאותן מילים וביטוי מפתח. היתרון הגדול של שיטת פרסום זו מבחינת המפרסם היא שהמודעות מופיעות רק בהקשרים רלבנטיים ושמשתמשים לוחצים בד"כ רק על מודעות המעניינות אותם. נןסף על כך, בניגוד לחיפוש אורגני (אופטימיזציה של מנועי חיפוש) המודעות יכולות להופיע תוך פרק זמן קצר מאוד והן ימשיכו להופיע, כל עוד המפרסם ממשיך לשלם (זהו גם החיסרון הבולט של שיטה זו).שיטת פרסום זו עלולה להיות מאוד יקרה אולם היא נחשבת לאפקטיבית.

Cycle Time – זמן מחזור. זמן העבודה נטו, ללא גורמים מעכבים שלא קשורים ישירות לתהליך.

Delivery Time – מועד הספקה מסוכם. וזאת לאחר שנידון טווח ההספקה ליד טיים.

EDLP – Every Day Low Price – שיטת מחיר יומי נמוך ביותר. הרשת קובעת כיעד להיות הזולה ביותר, מוותרת על מבצעי הנחות תקופתיים ופועלת להורדת המחיר באופן יומיומי.

Email Marketing – קידום מכירות שמתבצע דרך הדואר האלקטרוני, יתרונה של השיטה הוא בעלות הזניחה של המשלוח, ובהדרגה המדויקת לנמענים אולם שיווק באמצעי זה עלול להיחשב כ"ספאם", דבר הכרוך גם בסיכון מבחינה משפטית. על מנת ששיווק בדוא"ל יצליח יש לוודא שהפנייה נעשית לקהל מדוייק, שהביע נכונות לקבל פניות מהמשווק ושההצעה השיווקית הוא רלוונטית ובעלת ערך.

Giveaway – שי, פרס או מתנה שנותנים למטרות קידום מכירות או פרסום. הזדמנויות נפוצות למתן שי יכולות להיות חלוקת שי בביתן בתערוכה או כנס או מתן שי בעת קניית מוצר או בפגישת מכירות כאקט קידום מכירות ולהזכיר את קיום החברה מוצריה ושירותיה ללקוח הפוטנציאלי.

Input – את איסוף הנתונים מהארגון או מהסביבה החיצונית לעיבוד במערכות המידע. יחידה מכנית אלקטרונית המתרגמת את הנתונים המיועדים לעיבוד לתווים ספרתיים ומעבירה אותם למחשב.

Output – חלוקת המידע המעובד לאנשים או לפעילויות שיעשו בו שימוש. יחידה מכנית אלקטרונית המתרגמת את התווים הספרתיים, המייצגים נתונים שעובדו ע"י המחשב, לתוצאות קבועות המוצגות למשתמש.

PLM – Product Life Cycle Management – ניהול שלבי חיי המוצר הראשוני של המחקר והפיתוח ועד לשלבי המכירות והתמיכה.

Sell in Sell out – Sell-in הוא דחיפה של סחורה לחנויות ואילו Sell-out הוא מכירת הסחורה בחנות ללקוח הסופי על מנת לייצר מקסימום יש לשלב בין יצירת ביקוש מלמטה על ידי Sell out לבין מאמץ מכירתי לחנות Sell in 

Senior Managers – האנשים שמועסקים בראש ההיררכיה הניהולית של הארגון ואחראים להציע החלטות לטווח הרחוק.

Strategic Level System – מערכות בדרג האסטרטגי. מערכות שתומכות בתכנון הפעולות לטווח ארוך של המנהלים הבכירים.

אאוטסורסינג – outsourcing – רכישת שירותים ותהליכים הנדרשים למימוש יעדי הארגון, ממקורות חיצוניים (קרי מספקים חיצוניים) והוצאת תהליכים שבמבנה הארגונ הקלאסי היו מנוהלים בתוך המסגרת הפנים אירגונית לניהול חיצוני. שני המניעים העיקריים לצריכת שירותים בשיטת האאוטסורסינג הם, ניהול איכותי יותר ועלות נמוכה יותר. הסיבות הניהוליות והכלכליות המצדיקות מעבר לניהול בשיטת האאוטסורסינג יכולות להיות כדלקמן: התמקדות הארגון בפעילות הליבה שלו (התמקדות הארגון בעשייה בתחומי התמחותו.) הוזלת עלויות וחסכון בכסף בתהליכי הרכש של הארגון, שמקורם בכח הקנייה והקשרים העסקיים של הספק (לדוגמא כח הקנייה של הספק בתחום המחשוב). קבלת שירותים מקצועיים/טכנולוגיים ברמה גבוהה, מגוף מתחרה שהערך המוסף שלו – בניסיון התמחות המקצועית שלו, בנגישות וגישה למידע עדכני בתחום פעילותו, במחוייבות שלו ללקוח וכו' גמישות תפעולית והתאמת משאבים שמאפשרים לארגון התמודדות טובה יותר מול הסיכונים והזדמנויות העסקיות הניצבים בפניו (למשל הרחבת הפעילות העסקית או ירידה בהיקף הפעילות.) ביטול הצורך בהשקעות תשתית (הוצאות קבועות)שרובן נעלמות עם המעבר לאאוטסורסינג.

אאוטסורסינג הוא שיטת ניהול מודרנית, שבבסיסה עומד הרעיון להוציא מהארגון את תפעול הפעילויות שאינן נמצאות בבסיסו ולהעבירן לקבלן, ולהותיר בתפעול ובניהול ישיר רק את פעילויות הליבה. שיטה זו מאפשרת לארגון להתמקד בתחום התמחותו, להשקיע את מרב המשאבים בכך, ולקיים מוטת שליטה יעילה על האגפים היצרניים בו.

אסטרטגיית שיווקית SWOT – חוזקות חולשות איומים הזדמנויות -הארגון מתבונן על הסביבה הארגונית ובודק את החלקים הסביבתיים הרלוונטים בארגון. הארגון צריך לבדוק באופן שוטף בשביל לזהות איומים וכן הזדמנויות. עושים זאת כדי לדעת איך להיערך. ראשי תיבות של חוזקות (Strengths) חולשות (Weaknesses) הזדמנויות (opportunities) ואיומים (Threats) הבסיס של תהליך בניית האסטרטגיה השיווקית – איסוף וניתוח של מידע נוכחי ומידע עבר כדי לזהות מגמות כוחות שוק ותנאים המשפיעים על העסק. על מנת לבחור באסטרטגיה מתאימה בבחינת החוזקות והחולשות בוחנים את החברה עצמה פנימה ואילו בבחינת ההזדמנויות והאיומים בוחנים את הכוחות החיצוניים המשפיעים על החברה והמותג.