|
הקשב למאמר
Getting your Trinity Audio player ready...
|
אתם משקיעים מאמץ ולעיתים התוצאות עדיין רחוקות מהיעד- מתי בדקתם את המגדל עליו אתם נשענים? כמובן- המערכות שלכם!
בתהליכי ליווי ויישום לשיפור ביצועים שאנו, בגיים צ’יינג’ר, מבצעים בחברות ובארגונים, אנו מזהים דפוס שחוזר על עצמו- אפשר לשפר מיומנויות, לחדד אחריות, לבנות תהליכים טובים יותר, אבל בשלב מסוים מתברר שחלק גדול מהפער בביצועים קשור למערכות שאמורות לתמוך בכל אלה.
המידע מפוזר. המעקב ידני ושזיפי, משימות עוברות בין מחלקות ללא בקרה איכותית מספקת. מנהלים מקבלים נתונים באיחור, המון אקסלים ומידע נשאר אצל העובדים, בזבוז אדיר בזמן שלהם באיתור מידע ובהזנתו מחדש, או בקבלת תובנות והחלטות.
במצב כזה, התשתית מגבילה את התפוקה של העובדים ואת היכולת של ההנהלה לעמוד ביעדים. טיפול בתשתית עשוי להיות אחד המהלכים העסקיים המשתלמים ביותר שהחברה יכולה לבצע.
המחיר מצטבר בכל יום עבודה
חשבו על איש מכירות שמחפש את היסטוריית הלקוח במספר מקומות, מנהלת שירות שמרכיבה דוח ידני, או מנהל תפעול שצריך להתקשר לשלושה אנשים כדי לדעת מה מעכב הזמנה.
כל פעולה כזאת נראית זניחה. כשהיא חוזרת אצל עובדים רבים, מדי יום, המחיר מצטבר.
השעות האלה אינן הופכות אוטומטית לחיסכון כספי. הערך נוצר כשהחברה מתרגמת אותן לטיפול בלקוחות נוספים, לקיצור זמני אספקה, לצמצום שעות נוספות או לדחיית גיוס שהיה נדרש כדי להתמודד עם העומס.
לכן, לצד השאלה כמה זמן נחסוך, ההנהלה צריכה להחליט מה נעשה בזמן שיתפנה.
עבודה ידנית + מידע מפוזר ולא מעודכן + היעדר דוחות ובקרה + מערכות שאינן מתקשרות שווה ל בזבוז משאבים + חוסר שליטה + הזדמנויות אבודות + קושי לשפר ביצועים, כך שהתוצאה היא- החברה מוגבלת ביעדים שהיא מסוגלת להשיג.
השיפור נוצר כשהמערכת משנה את העבודה בפועל.
זה יכול להיות מערכת ה-CRM/ERP ,מערכת ניהול המשימות, מערכת BI או בכלל הקשר בין המערכות.
לא רוכשים בהכרח מערכות חדשות. ראשית בדקו מה המערכות הקיימות מאפשרות.
לעיתים אפשר להשיג את השינוי בתוך המערכות הקיימות בחברה: להגדיר תהליך נכון, לחבר מידע, להפעיל יכולות שלא נוצלו ולבנות דוחות המשרתים את המנהלים.
במקרים אחרים נדרשת מערכת משלימה או החלפה. את ההחלטה צריך לבסס על הפער העסקי, יכולת הפתרון והעלות הכוללת, לרבות הטמעה, הסבת נתונים ותחזוקה.
ראינו גם כי לא תמיד מערכת יקרה עם שם עולמי היא ערובה לביצועים: היא לא התאימה לצרכים והעובדים לא באמת משתמשים בה. התשתית צריכה לתמוך בתהליך מוגדר, בשילוב מנהל מוביל שאחראי לתוצאה.
למה בכל זאת חלק מהמנכ”לים דוחים מהלכים כאלו?
שינוי במערכות עשוי לדרוש יותר זמן, יותר תקציב ותשומת לב ניהולית מאשר הדרכה או מעדכון נוהל. ההוצאה והמאמץ מתחילים מיד, בעוד שחלק מהתועלת מתבררת רק בטווח הבינוני והארוך.
לכך מצטרפת הפוליטיקה הארגונית. המערכת הקיימת נבחרה בידי גורם בארגון, הושקע בה כסף ומנהלים כבר בנו סביבה את שיטות העבודה שלהם. בחינה מחדש עלולה להתפרש כביקורת על החלטות קודמות ולעורר חיכוך עם גורמים פנים ארגונים: מנהל מערכות המידע, עם מנהלי מחלקות או עם ספק ותיק.
חלק מההתנגדויות משקף סיכונים מקצועיים שצריך לפתור, אחרות נובעות מהיצמדות למוכר או מחשש לאבד שליטה. תפקיד המנכ”ל הוא להבחין ביניהן, לרתום את המנהלים במערכת ולהכריע לפי צורכי החברה.
החששות הללו עלולים לקבע מגבלה עסקית במקומה במשך שנים ולפגוע בתוצאות העסקיות של החברה כי היא ממשיכה לשלם בעבודה ידנית, בהזדמנויות שאינן מטופלות ובקושי לצמוח, משום שהשינוי הנדרש אינו נוח להובלה. זהו פספוס ניהולי יקר.
ההחלטה הניהולית: לבחור פער אחד ולמדוד את השינוי
כדי להתחיל, בחרו תהליך אחד שפוגע בהכנסות, ברווחיות או בשירות. מדדו את המצב הקיים, הגדירו יעד, תמנו מנהל פרויקט /חברת אפיון.
לאחר מכן בדקו מה צריך להשתנות בתהליך ובמערכת כדי להגיע ליעד. התחילו בהיקף מצומצם, בדקו את השימוש ואת התוצאות והרחיבו בהתאם לממצאים.
אל תתפשרו על תשתית שאינה משרתת אתכם , זכרו- המערכות שלכם קובעות כמה רחוק החברה יכולה להגיע.
מזמינים אותך לסיעור מוחות ללא עלות וללא התחייבות -מעוניין? השב כן ונדבר
בהצלחה!